"אין מזל לישראל"

בע"ה

מוצאי כ' כסלו תשפ"ד – בניני האומה, ירושלים

התועדות י"ט כסלו המרכזית (ח"א)

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

התוועדות י"ט כסלו נפתחה השנה בהתבוננות בסוד ה-אין, בגימטריא "חג הגאולה" – הבנת מאמר חז"ל "אין מזל לישראל" כפי שהיא מתפתחת בשלשת הדורות הראשונים של החסידות: מהתקשרות לאין האלוקי אצל הבעל שם טוב, דרך התקשרות לצדיק אצל הרב המגיד ממעזריטש ועד לתביעת עבודה בכח עצמו אצל אדמו"ר הזקן.

חג הגאולה – סוד האין

גוט יום טוב גוט יום טוב, לחיים לחיים!

נברך כל אחד ואחד וכולם ביחד בברכה המסורתית של י"ט כסלו, ראש השנה לחסידות – כתיבה וחתימה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו! לחיים לחיים. לחיים נצחיים, כמו שמישהו אמר עכשיו – דידן נצח! שיהיה נצחון.

יש לחג הזה כמה שמות. השם המקורי הוא "חג הגאולה"[ב] – אנחנו בחג הגאולה. נתבונן רגע בביטוי הזה בגימטריא פשוטה: חג עולה 11, אי. גאולה עולה מה, סוד שם מה בקבלה. כתוב[ג] ש-יט כסלו שוה ג"פ מה, ג"פ גאולה – יש בעצם שלש גאולות ביום הזה, שצריך להבין מה הן[ד]. אבל "הגאולה", עם ה הידיעה, כבר שוה 50, נ שערי בינה. אם כן, חג-הגאולה יחד הוא אי-ן – עושה מלה מאד חשובה, אין.

הבעש"ט: "אַין מזל לישראל"

הבעל שם טוב, מייסד ומחולל תורת החסידות, אומר[ה] שאת מאמר חז"ל "אֵין מזל לישראל"[ו] צריך לקרוא "אַין מזל לישראל" – שה"מזל לישראל" הוא האין האלקי, שהוא מקור ההתהוות, הכח האלקי להוות את המציאות יש מאין ואפס המוחלט. יש את האור, שקודם הוא נעלם ונסתר בעצם המאור ואחר כך הוא מתגלה החוצה, שפועל את הבריאה יש מאין. צריך להתקשר, להיות מודע וקשור לאין האלקי, והוא המזל שלנו.

לכל אומה ואומה, לכל גוי, יש מזל שהוא 'יש' – הוא בעצם ישות, הוא לא אין, לא בטול. אבל המזל שלנו, עם ישראל, הוא שאנחנו קשורים לאין האלקי. הוא מתבטא אצלנו בבטול הפנימי שלנו, לבטל את רצוננו לרצון ה', לקיים את התורה והמצוות "בשמחה ובטוב לבב מרב כל"[ז]. בכל אופן, זהו ווארט מפורסם מהבעל שם טוב – ש"אין מזל לישראל" הוא "אַין מזל לישראל" וה"אַין" הוא האין האלקי, בעצם ה' יתברך – הוא האין האלקי.

המגיד: הצדיק מזל לישראל

בא הרב המגיד, התלמיד המובהק וממלא המקום של מורנו הבעל שם טוב, וכבר אומר[ח] עוד פירוש ל"אין מזל לישראל". הוא אומר ש"אין" היינו הצדיק – ה"צדיק יסוד עולם"[ט], שקשור לאין האלקי, מבטל את עצמו, הוא בטל ומגיע למדת האין. הוא מבטל את הישות שלו לגמרי, באמת, בטול אמתי. אותו צדיק, שהוא בבחינת אין, "צדיק יסוד עולם", הוא ה"מזל לישראל".

מה הכוונה? שיש לו כח להמשיך אותם שלשה דברים ש"לא בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא"[י] – "בני חיי ומזוני" וכולהו רויחי. הוא מסוגל להמשיך ולהשפיע לנו כאן למטה, בעולם העשיה הגשמי, את כל הברכות, בגשמיות וברוחניות – אותן ברכות שכל זכות שלנו לא מגיעה אליהן – כי הוא בבחינת "אין" והוא ה"מזל לישראל". לכן הולכים לצדיק ומבקשים שיתפלל לקב"ה שיהיה לנו, לכל אחד ואחד מאתנו, את כל הברכות – בני חיי ומזוני, וכולהו רויחי. זהו הפירוש של הרב המגיד ל"אין מזל לישראל".

אדמו"ר הזקן: המשכה מכח זכות גדולה

בא אדמו"ר הזקן, בעל הגאולה, גאון בנגלה של התורה בגלוי. מי שהוא בעל נגלה – חוץ מזה שהוא בעל סוד, "סוד הוי' ליראיו"[יא], כמו שנסביר – רוצה להגיע לפנימיות הפשט. הפשט הוא "אין מזל לישראל" – שאין לנו מזל. לכל האומות יש מזל, יש שר, אבל לנו אין מזל – השרש שלנו הוא ה' יתברך, וחוץ ממנו יתברך אין לנו מזל[יב].

יש את אותם דברים ש"לא בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא" – "בני חיי ומזוני", ההשפעות בגשמיות וברוחניות שכל אחד רוצה אותן, וצריך אותן כדי לעבוד את ה' בשמחה. אלא מה? יש תוספות, בשני מקומות בש"ס בבלי[יג], שאומרים, ומוכיחים מכמה מקומות בש"ס, שאף על פי שחז"ל קבעו כלל שאי אפשר להמשיך אותם על ידי זכות רגילה – יש זכות גדולה שעוקפת את המזל ומשנה אותו. אף על פי שלפי המזל לא מגיע למישהו את הבני חיי ומזוני שלו, אבל מכח הזכות הגדולה והמיוחדת הוא זוכה להם. מהי זכות גדולה? שיהודי עושה משהו במסירות נפש, שמקיים "ואהבת את הוי' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"[יד], שכל ה"מאד" שלו – גם הממון שלו[טו] – קשור לה', ואין שום שינוי בהתקשרות העצמית שלו לה', והוא מוכן למסור את הנפש בפועל ממש. כמו אברהם אבינו, שמוכן למסור את הנפש כדי לקיים את השליחות[טז]. זכות גדולה כזו של מסירות נפש כן מסוגלת לשנות את המזל. זהו פשט. שוב, כך אומרים תוספות. אם כן, מהו הפשט הזה? לא "אַין מזל מישראל" אלא אין מזל, רק שיש זכות גדולה שעוקפת אותו.

מהי הזכות הגדולה שאדמו"ר הזקן מדבר עליה? הוא רוצה שנעבוד את ה' בכח עצמנו. ידוע[יז] שכל הצדיקים תלמידי המגיד דרשו "וצדיק באמונתו יחיה"[יח] – אל תקרי "יִחְיֶה" אלא 'יְחַיֶה'. הצדיק, שהוא האין, מחיה את הצאן ואפשר לסמוך עליו בעינים עצומות. אבל הענין של אדמו"ר הזקן, בעל הגאולה – גם בשליחות המגיד, הוא מקבל ממנו – הוא להביא את היהודי לעבודה בכח עצמו, עד שלכל יהודי ויהודי תהיה זכות גדולה למעלה מכל מזל. כלומר, "אין מזל" כפשוטו, אבל הזכות הגדולה – מסירות הנפש של היהודי – משנה את המזל לגמרי לטובה, עם כל שלש הברכות של בני-חיי-מזוני גם בגשמיות וגם ברוחניות.

התפתחות "אין מזל לישראל"

אם כן, יש פה שלשה פירושים ל"אין מזל לישראל" – התפתחות – של הבעל שם טוב, של המגיד ושל אדמו"ר הזקן, בעל הגאולה:

הבעל שם טוב נותן לנו את היסוד, שה"אין" הוא האין האלקי, המקור של כל נשמות ישראל – אנחנו יוצאים משם, זהו המזל שלנו כולנו, צריך להתקשר אליו.

המגיד אומר שבפרט ה"אין" הוא הצדיק, שמבטל את עצמו לגמרי והופך להיות הצינור להמשיך למטה את שלשת הדברים ש"במזלא תליא מלתא".

בא אדמו"ר הזקן ואומר שהכוונה הטמונה בפנימיות הפשט של "אין מזל לישראל" היא שישראל הם למעלה מכל מזל, כי לישראל – לכל יהודי – יש זכות גדולה מאד, שלמעלה מהמזל. הזכות הגדולה היא מסירות הנפש שלו, וגם העבודה המאומצת שלו – שהוא מתחזק ומתאמץ לעבוד את ה', להתבונן בגדולת ה', להתבונן התבוננות של חסידות חב"ד בחכמה, בינה ודעת, בטוב טעם ודעת, וכך הוא מגלה את שרש נשמתו מבפנים, ולא רק סומך על הצדיק. הוא צריך צדיק, הוא קשור לצדיק, אבל הצדיק הוא המורה והמדריך כיצד הוא בעצמו יוכל לגלות את ניצוץ משיח שבו[יט]. כמו בסיפור הידוע[כ] שאדמו"ר הזקן הצביע על אחד החסידים הגדולים שלו ואמר שעכשיו מתגלה אצלו היחידה שבנפש – זו תכלית הכוונה של חסידות חב"ד. היחידה שבנפש היא ניצוץ משיח שבו^יז, והיא הזכות הגדולה שלמעלה מכל מזל.

איך הגענו לכל זה? כי "חג הגאולה" שוה אין. עוד יותר פלא, כאשר כותבים במילוי אותיות – חית גימל הא גימל אלף וו למד הא – המספר הוא 793[כא], 13 פעמים אין[כב]. זו גימטריא פלאית. האין הוא הכתר – "החכמה מאין תמצא"[כג], החכמה נמצאת מתוך הכתר שהוא האין. בכתר יש יג מדות הרחמים, יג בחינות של אין – כל אין, כל מדה מ"אל רחום וחנון וגו'"[כד], היא "חג הגאולה" בגאולה פרטית, והכל יחד עולה "חג הגאולה" במילוי אותיות. כבר חידוש שהמילוי הוא כפולה של הפשוט, וכאן הוא לא סתם כפולה של הפשוט אלא 13 פעמים הפשוט.

לחיים לחיים, עד כאן.

'בקיצור' – תובנות ונקודות 'עבודה':

• בעש"ט: "אַין מזל לישראל" – האין האלקי המהווה את המציאות הוא המזל של ישראל.
• מזל הגוים הוא 'יש', המתבטא בגאוה, ומזל ישראל הוא 'אין', המתבטא ביכולת שלנו להתבטל לה'.
• הרב המגיד: הצדיק הבטל לה' הוא ה"אין מזל לישראל" הממשיך את כל הברכות.
• אדה"ז: על ידי "זכות גדול" – מסירות נפש ועבודה מאומצת לקיום השליחות – מגיעים למעלה מהמזל.
• ענינו של אדמו"ר הזקן לתבוע עבודה בכח עצמו מכל יהודי – עד לגילוי היחידה, ניצוץ משיח שבו.