רמ"ח אותיות רטז

בע"ה

שבת קדש פרשת נשא (ח"ב), י"ב סיון ע"ח – כפר חב"ד

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[1]

[אחרי מוסף:]

נגנו "תשכון תתגדל", ניגון ויטבסק.

שואלין ודורשין בהלכות החג שלשים יום קודם החג. כעת אנחנו שלשים יום לפני חג הגאולה י"ב תמוז, ננגן את הניגון של י"ב תמוז. [נגנו]

איפה היינו ברמ"ח אותיות? למדנו עד רטז. נקרא את רטז:

רטז. רבי נחום בן אדמו"ר האמצעי [יש איתו כמה סיפורים, הוא הוביל את השיירה של אדה"ז כשברחו מנפוליון ועשו טעות בדרך ואז הסתלק אדה"ז] אמר: "אין לי בעצמי אלא שני מופתים",

היו צדיקים שהיו נודעים כבעלי מופתים, וצריך לדעת איך לקחת נכון את המופתים. הצאנזער היה ידוע כבעל מופתים גדול, אבל הבן שלו - ר' ברוך מגורליץ אמר ש'על כל מופת של אבא שלי היו עוד שניים שלא עבדו'... כאן ר' נחום מעיד על שני מופתים שהוא בעצמו ראה.

והם: פעם אחת היתה שריפה בעיר ניעז'ין וגם אוהל אדמו"ר האמצעי בער באש [ר' נחום היה האחראי על האהל של אבא שלו], והלך רבי נחום להציל מהשריפה ספר תורה של אדמו"ר הזקן שהיה מונח באוהל.

כשבא לאוהל ראה שארון הקודש סגור וגם הוא עצמו שכח את המפתח. רבי נחום עמד כך מבוהל ולפתע בא אדמו"ר הזקן, נתן את ספר התורה בידו והלך.

פעם אחת בא לניעז'ין בערב שבת קודש פריקאזניק [= פקיד בבית מסחר] אחד של סוחר ובידו היו אלף רובל כסף, וקודם השבת מסר אותם לשמירה אצל בעל האכסניה שאירח אותו. במוצאי שבת כשבא לבקש את כספו בחזרה, כפר בעל האכסניה בדבריו וטען שלא היו דברים מעולם. האיש צעק ובכה מאוד ואף התעלף מספר פעמים, והלך לרבי נחום וביקש ממנו שיעזור לו. קרא רבי נחום לבעל האכסניה וציוה אותו שיודה בגניבה [קשור למצות הוידוי שקראנו השבת, כמה שוה וידוי? [שם הוי']], אך הלה עמד בכפירתו.

יעץ רבי נחום לאורח ללכת לאוהל אביו להתפלל, אך זה ביקש ממנו שילך עמו ונעתר לו רבי נחום. באותו היום כשישב בעל האכסניה לסעודה, קפצה לפתע חולדה על שולחנו וגירשה, ושוב קפצה וגירשה עד שקפצה כנגד ליבו ואחזה בשני ידיה בצווארו. האיש חשש שהחולדה תפגע בסימניו והבין מדוע באה לו הצרה הזו, ומיד התוודה שלקח מהאורח אלף רובל כסף והחזירם לו, אך עדיין לא ירדה החולדה מגופו. שאלו אותו הסובבים אם אולי העיז את פניו כנגד רבי נחום, ואמרו לו שילך ויבקש ממנו מחילה. בא האיש לרבי נחום וביקש את מחילתו, אולם גם לאחר שאמר לו רבי נחום שהוא מוחל לו לא ההינה עדיין החולדה לרדת ממנו. שאל אותו רבי נחום אם אולי בעבר הטיח פניו כנגד אביו, אדמו"ר האמצעי, והשיב בחיוב, ואמר לו שילך לאוהלו ויבקש מחילה, ועשה כך ואז ירדה החולדה ממנו...

חולדה זה כמו חולדה הנביאה מבין שבע הנביאות, כנגד איזו ספירה היא? יסוד, ואחריה אסתר במלכות. כנראה שהאיש הזה שמתנגד לתלמידי חכמים פגם ביסוד, בברית [גם יסוד זה אמת, והוא שיקר]. כן. צריך לחשוב מה הקשר בין שני הסיפורים, אולי בדרך לבית, אחרי מנחה.

התפללו מנחה.

[בדרך לבית:]

[אולי הקשר הוא שחולדה עולה גן, כנגד ג"ן סדרים דאוריתא] חולדה בתנ"ך זה בלי ו', עולה בטול. שירת החולדה היא "כל הנשמה תהלל יה הללויה", וחז"ל אומרים על כל נשימה ונשימה הללויה, לכן היא פגעה לאיש הזה דווקא בקני הנשימה. כל הסיפור כאן היה בקשר לוידוי ומחילה, מחילה קשור עם קפידא, אדה"א היה ספירת הבינה שמינה דינין מתערין, ולכן היה לו קפידא. אדה"ז היה ספירת החכמה, והוא ירד לעולם בשביל להציל את ספר התורה. ידוע כמה קשה לצדיק לרדת לעולם הזה, מסופר על הבעל שם טוב שהוא ירד לעולם כדי להציל את בנו, ואחרי שעשה זאת אמר שאם היה יודע כמה שזה קשה לא היה עושה זאת אפילו בשביל להציל את בנו. כאן אדה"ז עשה מסידות נפש כדי להציל את ספר התורה. זה בגלל שהוא קשור לספירת החכמה, לתורה (שאורייתא מחכמה נפקא).

בקשר למה שדברנו לגבי נשיאת כפים שקשורה עם עשירות, ברש"י מפרש על "יברכך" – בנכסים, למרות שיש כמה מאמרי חז"ל על "יברכך" חוץ מהברכה הכללית יש גם כמה פירושים על ברכות פרטיות, כמו בבנים וכיו"ב, אבל רש"י מפרש דווקא "בנכסים", יש על כך שיחה של הרבי. זה מתקשר עם מה שאמרנו על "איזהו עשיר", שצריך לבקש ברכה דווקא מאדם עשיר, כי אולי גם יתן לך איזה צ'ק... [לכאורה איך הברכה על נכסים, הרי "מרבה נכסים מרבה דאגה"] על כך כתוב "וישמרך", ישמור את הנכסים שלא תצטרך לדאוג מהם.

[דיבר על ענייני הישיבה] גוט שאבעס.