יב חשון – זריזין מקדימין למצות לביטול הישות

הסתפקו אחרונים מה עדיף זריזין מקדימין למצות או מצוה בו יותר מבשלוחו.

כגון, האם עדיף לאחר את מצות ברית מילה כדי שהאב בעצמו ימול את בנו או להקדים את הברית על ידי מוהל, שליח האב.

נניח שאין השאלה האם לחכות לנוכחות האב, הוא נמצא במקום ויכול כעת למנות שליח, אלא שמשום סבה צדדית אינו מוכן עדיין למול בעצמו.

ונראה לומר, שיש לצרף לדיון ממד אחר, והוא שמנהג ישראל (וכידוע שמנהג עוקר הלכה, בהיות שרש המנהג ברדל"א, אמונה, מעל להלכה ברישא דאריך, רצון), ברובא דרובא דמקרים, שהאב ממנה שליח, מוהל מומחה, למול את בנו ואינו מוהל בעצמו (אלא אם כן הוא עצמו מוהל מוסמך מומחה), הן משום הסכנה לתינוק והן משום המראית עין שלא ילמדו ממנו (דבר שבודאי יבוא לידי סכנה, והרי סכנתא חמירא מאיסורא).

וממילא נכריע בפשטות בדיון זה שיש לקיים זריזין מקדימין למול את הבן כעת על ידי שליח מוהל מומחה.

ובמלים 'גסות': אם יש ב'הידור' משום 'שוויץ' (חמץ - אל תחמיצנה) בודאי יש לקיים את המצוה בזריזות, בפשטות, בלא ה'שוויץ'.

ומכאן נלמד שיסוד הדין של זריזין מקדימין למצות הוא על מנת לבטל את הרגשת הישות ממקיים המצוה - מקדימין לפני שיכנס בלב שמץ ישות, ע"ז, ח"ו.

ומזה גם יובן שאם אני משוויץ בזה שאני מקדים, זו סבה מספקת להרפות מהידור הזריזות, לחזור-להדר בי. להכיר שעוד לא הגיע השעה - חביבה מצוה בשעתה, אין לך אדם שאין לו שעה, אותה שעה שאני מסיח את דעתי מעצמי ומכוון רק לקיום מצות ה' (ובכל זאת, אם כדי להגיע למצב זה יעבור כל היום, זמן חיוב המצוה, אין ברירה...).