יא חשון – חמש דרגות של זריזין מקדימין

תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם - מצות ציצית קודמת למצות תפלין.

אך במקום שאין מזומן לפניו ציצית יש להניח תפלין מיד ולא לחכות עד שיגיע ציצית כדי להקדים את הציצית לתפלין, משום שהוי מצוה לא משהינן ומצוה הבאה לידך אל תחמיצנה.

נמצא שדין הקדמה עלול להביא לידי החמצה.

זריזין מקדימין דוחה ההידור של קדימת התדיר לשאינו תדיר.

קדימה אחת דוחה קדימה אחרת.

צריך לדעת מתי לוותר על הקדמות ולהגיע ישר לספר, לא להחמיץ את עיקר תוכן הענין.

לעיל ראינו בדעת השבות יעקב סברא 'חסידית' ביותר שכל שודאי לו (מדת הבטחון, נצח) שתבוא לידו מצוה מן המובחר הוא בגדר זריז לעשות מצוה מן המובחר ומחשבתו הטובה מצטרפת למעשה.

זריזות זו שבמחשבה וכוונת הלב קודמת לזריזות בזמן.

ובלשון החקירה: קדימה במעלה (שבחכמה, פרצוף אבא) קודמת לקדימה בזמן (שבו"ק, פרצוף ז"א).

והנה, עד"ז קדימה בזמן, זריזין מקדימים כפשוטו קודמת לקדימה במערכה (שבמלכות, פרצוף נוק' דז"א), כגון הדין של תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם (שהוא קדימה במערכה, בחשיבות-מעמד מצוה אחת ביחס לחברתה, ודוק).

יש עוד שתי קדימות: קדימה בעילה (בכתר, פרצוף אריך אנפין), כקדימת המאור לאור. היינו קדימת מצוה שיש בה קדוש ה' למצו שאין בה קדוש השם.

וכן קדימה בטבע, קדימת הפשוט למורכב (שבבינה, פרצוף אמא), כקדימת מצות הצדקה - מצוה סתם (משום פשיטותה, טבע יהודי פשוט להושיט יד לאח הנצרך) - שיש להקדימה לשאר כל המצות. וכן מבואר בכתבי האריז"ל שמצות הצדקה בבינה.

סיכום:

קדימה בעילה (כתר, קוש"י שבשם): קדימת מצות ונקדשתי לשאר כל המצות.

קדימה במעלה (חכמה, י שבשם): קדימת מצוה מן המובחר למצוה שאינה מן המובחר.

קדימה בטבע (בינה, ה עילאה שבשם): קדימת מצות הצדקה לשאר כל המצות.

קדימה בזמן (ו"ק, מדות הלב, ו שבשם): זריזין מקדימין כפשוטו.

קדימה במערכה (מלכות, ה תתאה שבשם): קדימת תדיר לשאינו תדיר (חשיבות מצד התדירות בזמן, תכונת המלכות, מלך-מלך-ימלך וד"ל).

זיהינו אם כן חמש דרגות זו למעלה מזו של 'זריזין מקדימין למצות'.