יא חשון – מצוה מן המובחר קודמת לזריזין מקדימין
פוסק אדה"ז (או"ח צד, ה) בדין היוצא לדרך והגיע זמן תפלה, אע"פ שמן הדין יכול להתפלל בדרך הילוכו, מכל מקום כדי לקיים מצוה מן המובחר של תפלה מעומד אין בזה משום זריזין מקדימין למצות כיון שמתכוון לקיים מצוה מן המובחר.
נמצא שמצוה מן המובחר 'קודם' לזריזין מקדימין.
ובלשון הראשונים, בעלי החקירה - קדימה במעלה (קדימה מצד החכמה, פרצוף אבא) קודמת לקדימה בזמן (קדימה מצד המדות, פרצוף ז"א).
ויש מחלקים בין שהוי מצוה לזמן מועט כדי לקיים מצוה מן המובחר, דמותר, לשהוי לזמן מרובה דאסור, דחיישינן למיתה (שו"ת בית יעקב סי' קמב).
אך יש חולקים עליו (שו"ת שבות יעקב ח"א סי' לד) שאין חילוק בין זמן מועט לזמן מרובה אלא כל שודאי לו שתבוא לידו מצוה מן המובחר מותר להשהות, שגם זה זריז ועומד הוא לעשות מצוה מן המובחר ומחשבתו הטובה מצטרפת למעשה, ולא חיישינן למיתה ומה עוד שכל מי שחשב לעשות מצוה מן המובחר ונאנס מעלה עליו הכתוב כאיו עשאה.
אבל יש הרבה מן האחרונים שחולקים על כל הנ"ל (על פי פשטות משמעות הגמרא ביבמות בדין קדימה של חליצה ליבום במקום שא"א ליבם מיד) וסוברים שלעולם אין משהים את המצוה כדי לקיימה יותר מן המובחר, אפילו במקום שאין חשש לבטול המצוה.
ופשיטא שמ"ד משהין כד לקיים מצוה מן המובחר היינו 'ראש' חסידי, ואילו מ"ד שאין משהין היינו 'ראש' מתנגדי.
וגם הטעם הנ"ל של מחשבה טובה מצטרפת למעשה ממש, הוא טעם 'חסידי' מאד. וכמו שכתב שגם זו זריזות.
והוא ע"ד שני פירושי רש"י הנ"ל בגדר ותיקין, האם ותיקין היינו המקדימים למצות ומחזרים לעשות דבר בזמנו ומצותו (כאשר חישוב הזמן קודם לחישוב המצוה כמה שהיא מהודרת, כלומר שעיקר ההידור הוא לקיים את המצוה בזמן וזריזין מקדימין), או ותיקין היינו אנשים ענוים ומחבבים מצות.
על האיש משה ענו מאד פירש"י שפל וסבלן, מתוך שפלות בא לידי סבלנות ויכולת איפוק והמתנה (מתינות) לבוא מצב אופטימלי של יכולת לקיים מצוה מן המובחר (במצות תוכחה, לאפרושי מאיסורא, 'זריזין מקדימין' לכעוס כו' אך מצוה מן המובחר לקיים הנאמר באבות, מילי דחסידותא, אל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו - אפילו לאפרושי כו' - אלא חבי מעט רגע, רק שניה אחת לחכות, עד יעבור זעם, שלך, כדי להוכיח אותו ולהפרישו מאיסורא בדרכי נעם, תוכחה - תוך אהבה גלויה), על צד הטוב ביותר.
היטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם, מעלת הישר על הצדיק כנודע בפירוש צדיק ה' צדקות אוהב ישר יחזו פנימו.
© כל הזכויות שמורות למכון גל עיני. הטקסט מיועד ללימוד ולשימוש אישי בלבד.