ז חשון – סוד נח ומנוח השבת

המשך:

ככלל, רוח היא בחינת נח, וכמו שכתוב במשיח (ורוח אלהים גו' זה רוחו של מלך המשיח, הכל הולך אחר הפתיחה) - ונחה עליו רוח הוי' וגו'.

אלה תולדת נח נח - נחת רוח לעילא ונחת רוח לתתא.

רוח חן ותחנונים - נח ותנחומים, לשון נח - זה ינחמנו כנ"ל.

והנה, המלכות של שבע הרוחות הנ"ל (של פרשות בראשית ונח) היא ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים. וישכו המים ת"א ונחו מיא, רוח (הרחמים - רוח-מים כנודע) - רוח הבריות נוחה הימנו.

ויעבר אלהים רוח על הארץ ת"י רוח רחמין על ארעא. ורש"י מפרש: רוח תנחומין והנחה עברה לפניו. ממש ע"ד זה ינחמנו לשון תנחומין והנחה כרש"י שם.

תנחומין והנחה = 638 = 11 פעמים 58, נח = אברהם יצחק יעקב כנ"ל!

רוח הוא גם לשון ריח. מונחה עליו רוח הוי' גו' רוח דעת ויראת הוי' יוצא והריחו ביראת הוי', מורח ודאין של מלך המשיח, שחושו המיוחד הוא חוש הריח (החוש של חדש בול, על שם ריח הניחח של קרבן נח בסוף המבול).

רוח-ריח = ריו ריו, סוד הזיווג הקדוש.

המבול נקרא על שם נח, מי נח, ובסוף ותנח [= ח"פ נח] התבה, ואח"כ רוח רחמים ונחו מיא, ואח"כ וירח הוי' את ריח הניחח.

וכן ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה - הכל לשון נח!

ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ס"ת אההחפה = מנוח! בסוף היא כן מוצאת מנוח (לכף רגלה ולכל גופה ונשמתה). מנוח = ד"פ הוי' ב"ה, ממוצע כל אות, הוי' ברצוא ושוב - רצוא ושוב בתכלית המנוחה, יום מנוחה, שבת קדש, סוד נח.

וכן, ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה - מנוח בדילוג אותיות של 7 - 4 - 1, שכאשר ממשיכים את הדילוג לאחור: 10 13 16 19 22 אותיות מקבלים אותיות למנוח (אותן אותיות מנוח כמו במנוח הראשון)!

בשבעת השמות של נח הנ"ל, מנוח הוא בחסד, יום שבת מנוחה, לחיי עולמים (ואילו גבורה היינו צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא לעולם הבא, כמבואר בדא"ח).