ז חשון – שלושת הנח שבתורה כנגד האבות

אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח.

יש שלשה נח בפסוק זה, וי"ל כנגד שלשה אבות, אברהם יצחק ויעקב, שיצאו ממנו, שהם תיקון שלשת בניו של נח, שם חם ויפת המנוים בפסוק הבא.

אברהם יצחק יעקב = 638 = 11 פעמים 58, נח, ויחד עם ג"פ נח שבפסוק = 812, 14, דוד (הרגל הרביעי של המרכבה), פעמים נח, יהלום כח (אתה אתה) = שרה רבקה, שתי האמהות הראשונות.

שלשת הנח שבפסוק הם במקום 3 4 13, שלשה אבות, ארבע אמהות - 7 - ו13 מדות הרחמים (כנגד שבטי יה כולל לוי, אפרים ומנשה, ע"ד כוונת י"ג חדשי שנה תמימה, שחדש העיבור הוא כנגד לוי שאינו נכלל בי"ב הנשיאים אלא כולל את כולם).

ויש לומר שאלה תולדת נח כנגד יעקב, כמו שנאמר בו אלה תלדות יעקב (יוסף) ואינו דומה לואלה תולדת יצחק ששם כתוב ואלה, המשך הקודם ואילו כאן כתוב אלה, התחלה חדשה (כידוע שיש רק 4 אלה תולדות בתורה: אלה תולדות השמים והארץ, אלה תולדת נח, אלה תולדת שם, אלה תלדות יעקב - מאלה תולדות השמים והארץ י דורות עד אלה תולדת נח; מאלה תולדת נח תוספת של ה דורות, עד פלג, עד אלה תולדת שם; מאלה תולדת שם תוספת של ו דורות עד אלה תלדות יעקב; מאלה תלדות יעקב עד סוף התורה, דורו של משה רבינו, דור המדבר, עוד ה דורות, סוד י-ה-ו-ה כנודע!).

[אלה תולדות, אלה תולדת, אלה תולדת, אלה תלדות = 3510 = 135 פעמים הוי' ב"ה = ה"פ שבת = 45 (מה-אדם-מאד), משולש 9, פעמים 78 (הוי'-הוי'-הוי', שם בן י"ב אותיות היוצא מברכת כהנים), משולש 12. רוס"ת = 3224 = 26 פעמים 124 = אחד פעמים אברהם, אחד היה אברהם. אמ"ת = 286 = אחד פעמים יחד. ד"פ אלה = קדם (זה ברבןע) אותיות שך שבת בראשית].

עיקר תולדות עם ישראל מיעקב אבינו דוקא, דרך הצנור של נשמת יוסף הצדיק, כידוע פירוש הפסוק אלה תלדות יעקב יוסף.

נח איש צדיק תמים היה בדרתיו היינו כנגד אברהם אברהם, שהיה צדיק תמים בדרתיו על פי פשט, היינו בעל מעשים טובים להיטיב עם הבריות של דרתיו, ועליו נאמר התהלך לפני (בצדקות) והיה תמים. ועוד, חז"ל דורשים את מלים אלה להשוות בין נח לאברהם (או לשבח או לגנאי)!

את האלהים התהלך נח כנגד יצחק אבינו, עמוד העבודה, להתבודד ולהידבק באלהים.

לפי זה, הצירוף הוא ו (יעקב) י (אברהם) - יעקב אשר פדה את אברהם - ה (יצחק - ויה צירוף התפארת, מדת הרחמים של יעקב אבינו.

ועוד י"ל שג"פ נח היינו סוד שלש המנוחות העיקריות שבברכת אתה אחד של מנחת (נח) שבת קדש (נח): מנוחת אהבה ונדבה, כנגד אברהם (אברהם יגל), חסד; מנוחת אמת ואמונה, כנגד יצחק (יצחק ירנן); מנוחת השקט שלום ובטח, כנגד יעקב (יעקב ובניו ינוחו בו).

ועוד י"ל אלה תולדת נח - נח לעצמו; נח איש צדיק תמים היה בדרתיו - נח לבריות; את האלהים התהלך נח - נח למקום ב"ה. כל מי שרוח הברית נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו. וזה דוקא כאשר הוא נח בעצם, נח לעצמו, בכך שמכיר את מעלותיו ואת חסרנותיו מבלי להגזים לכאן ולכאן, דרך חב"ד, כמבואר בהיום יום.

נח הוא מאוזן (נח = אזן כנודע), סוד המתקלא של עולם התיקון. איזון עושה שלום. נח מתלבש בלבוש השלום, שבת (נח) שלום ומבורך.

'מלבוש' נח - טס (אתב"ש); גק (אלב"ם); רד (אכב"י) = שלום!

ג"פ נח היינו 'שלשה שלומות' של הטבת חלום, וד"ל.