תיאור
בשמחת בית השואבה זו מתבאר ענינו של דוד המלך כ"בר נפלא" באמצעות ישוב בין שני פסוקים סותרים בנביא עמוס. במקום אחד הוא מתבטא: "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" ואילו במקום אחר הוא מנבא "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת (חלקה השני של ההתוועדות חסר לע"ע).
