"הצור אגם מים"

ז' תמוז תשפ"ו – רשימה

לזכרו של האמן יעקב אגם ע"ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

השבוע, ב-ו' תמוז, הלך לעולמו האמן המפורסם יעקב אגם, בגיל 98. ליעקב אגם, שהתקרב לרבי מליובאוויטש לפני כחמשים שנה, היה גם קשר חם במהלך השנים עם הרב גינזבורג, שבביתו מתנוססת עד היום תמונה של יעקב אגם. בשנת תשנ"ז הוא השתתף בסמינר ל"ג בעומר שנתן הרב בנתניה – שכל ההתבוננויות שבו פנו לפתע לזוית של התייחסות לאמנות... – הקשיב הרבה וגם הרצה מעט בעצמו. הקשר עם יעקב ומשפחתו נשמר ולאחרונה אף בקר הרב במוזיאון יעקב אגם שנפתח בראשון לציון. יעקב אגם אמר שמשימת חייו היא "לעשות ביטוי צורתי אומנותי בנוי על רוח ישראל", והאמנות המיוחדת שלו, שמשלבת גם יסודות של מדע (אופטיקה ועוד) ומשתדלת להפיח חיים בדומם (אמנות קינטית), התאימה במיוחד לבין-תחומיות של תורת הרב בכלל, ובמיוחד לרמז לפיו תורה בגימטריא מדע ועוד אמנות. הדברים שלפנינו נרשמו ביום קבורתו של יעקב ע"ה – הם עוסקים גם ביחוד של האמנות שלו, וגם קצת ברמזים הנוגעים לו ולחייו, ויהיו הדברים לעילוי נשמתו.

אור וצל

בשנת תשל"ז שלח יעקב אגם לרבי מליובאוויטש אלבום של יצירותיו. הרבי הגיב[ב] לו בתודה על "האלבום הנהדר", וציין במיוחד את מאפייניה המקוריים של האמנות שלו, "שרואים בה אורגינליות בניצול עניינים שלכאורה בפני עצמם אין להם שייכות לאמנות, כמו אור וצל וקוים וכל מיני צורות גיאומטריות, אשר הקומבינציה והשילוב שלהם בטוב טעם, כמו שרואים באלבום, מרשים ביותר אפילו למי שאין לו טביעת עין בשטח זה". הרבי, כדרכו – "וכמנהג בני ישראל לחפש ולמצוא בכל דבר נקודה שיש לה זיקה לשליחות בני ישראל, העם כולו וכל יחיד בו, בחיי האדם עלי אדמות" – מסביר בעומק את הלקח בעבודת ה' של שילוב האור והצל, שילוב הימים ה'מוארים' והימים ה'אפורים' בחיי האדם. למרות שהצל נדמה כהסתר של האור, במקומו הראוי ובשילוב הנכון הוא הופך בעצמו "למקור השפעה, כמו אור, אף שגילוי אור זה והשפעתו הוא באופן אחר מגילוי והשפעת האור כפשוטו"[ג], ויש בו גם מעלה של "כיתרון האור מן החשך"[ד].

דוגמה עיקרית של שילוב אור וצל היא ב'אמנות' העמוקה ביותר – "מעשה ידי אמן"[ה] של הקב"ה ב'ציורי' ההשגחה הפרטית בעולם. בכל התגלות של השגחה פרטית יש שילוב של אור וצל – נס וטבע. כך, בביטוי העיקרי שעולה בגימטריא השגחה פרטית – "רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר"[ו] – ה"הצלה" היא הצל וה"רֶוַח" הוא האור, אור הישועה (סוד שע נהורין של "אור פני מלך חיים"[ז]).

יחוד אור וצל יוצר יחד (תחושה של) תנועה – כמו צל-צלם נע ("כצל עובר"[ח]) – שהיא גדר החיים, "כל חי מתנועע"[ט]. זו האמנות של יעקב אגם, אבי האמנות הקינטית, הממחיש שגם הדומם הוא נע-חי (סוד האדם)[י].

רמזי אור וצל

ראשי התיבות של אור-צל הם צא, בגימטריא אמן – אמן אמתי מייחד אור וצל – והאותיות הנוספות הן רלו, סוד "שיעור קומה של יוצר בראשית"[יא], הצל-הצלם של "יוצר אור"[יב] ("שיעור קומה" המצל על האור הזורח על האמן משרש נשמתו שלו).

אור-צל עולים 327, ג"פ מנוחה, ובמספר קדמי 1417, יג פעמים מנוחה (כלומר, רק חלק הקדמי הוא י"פ מנוחה). 'מספר קדמי' מזמין להתבונן מי קודם למי – בפשטות האור קודם לצל (שמכסה על האור ותלוי בקיומו), אך בשרש העליון הצל קודם לאור ("ישת חשך סתרו"[יג] שמתוכו בוקע אור).

ב'מלבוש' (חישוב האותיות בחילופי אתב"ש, אלב"ם ואכב"י) אור צל עולים 1508, חן פעמים הוי'. יחסית, הצל הוא ה'מלבוש' של האור אך בשרש הם מתהפכים (כנ"ל), וממילא לשניהם יחד יש אור וצל, עצם ומלבוש, ודווקא השילוב החנני שלהם מגלה חן אלקי ('נקודת חן').

השילוב של אור וצל, מיניה וביה, רמוז במאמר הזהר "כתר עליון, אף על גב דאיהו אור צח, אור מצוחצח, אוכם הוא קדם עילת כל העילות"[יד] (האור הצח הוא חשך-צל ביחס לעילת כל העילות). והנה, בהשגחה פרטית, יעקב אגם נפטר בגיל צח.

"הצור אגם"

בכ"ו כסלו תשמ"ז עבר יעקב אגם בחלוקת הדולרים אצל הרבי, שאמר לו שאינו יודע מי בחר לו את השם אגם (שהחליף את השם המקורי, גיבשטיין[טו]), אבל שיזכור שבאגם יש דגים שלא יכולים לפרוש ממי הים, וכמותם היהודים לא יכולים לפרוש ממי התורה[טז] (שעולה אמנות-מדע, כנ"ל[יז]), "כי הם חיינו ואורך ימינו"[יח]. ואכן, הוא זכה לאריכות ימים ושנים טובות. יצוין שמיום הולדתו, כ"א אייר (חסד שביסוד) – בו חגג צח שנים – עד יום פטירתו, ו' תמוז, עברו בדיוק אגם ימים!

מתאים לזהות את מקור השם אגם בפסוק "ההפכי הצור אגם מים"[יט], הרומז לציר (כדרשת חז"ל על "אין צור כאלהינו"[כ], "אין ציר כאלהינו"[כא]) שיש בסגנונו גם היוליות של גלי אגם מים (אגם ר"ת אני גל מים), דוגמת המזרקה הקינטית "אש ומים" שבנה אגם ומוצבת בככר דיזינגוף בתל אביב.

אותיות אגם (כסדרן) הן ראשי התבות של כמה ביטויים בתנ"ך: "את גבֻלך מים"[כב] (ביטוי מובהק של מים, כשבאופן פלאי ממוצע כל מלה ב"את גבלך מים" היא יעקב!), "אתה גֹחי מבטן"[כג] (שאם מציירים כמשולש של 10 אותיות הפנות הן אמן) ו"אלהי גדלת מאד"[כד] (כאשר למרבית הפלא שני הביטויים – "אתה גחי מבטן" ו"אלהי גדלת מאד" – שוים זה לזה בדיוק, כשכל אחד עולה 528, משולש לב, סוד "לב נתיבות חכמה"[כה]!).

כשעושים סדרה רבועית מאותיות אגם – 1, 3, 40 – הבסיס הוא 35, והאבר הבא הוא 112 (יבק, סוד "מעבר יבק" העובר בין העולמות, כמגמת האמנות; עד כאן סכום האברים הוא 156, יוסף, וממוצע כל אבר הוא טל, "הוי' אחד"). אם מחשבים עד 7 מקומות בסדרה – 1, 3, 40, 112, 219, 361, 538 – סכום האברים הוא 1274 וממוצע כל אבר הוא יעקב (אגם)!