המזוזה

כ"ב כסלו תשע"ז

הצהרת האמונה של עם ישראל היא "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד". שלש המלים "הוי' אלהינו הוי'" הן שמות ה' – פעמיים שם הוי' וביניהם שם אלקים בהטיה, "אלהינו". השם האמצעי, שם אלקים, הוא השם של בריאת העולם – הכח הפנימי שה' שם בטבע. שם הוי' שמופיע בהתחלה ובסוף הוא הכח הסובב, העל-טבעי, הנסי. הפסוק "שמע ישראל" כתוב במזוזה ששמים על הדלת ושומרת אותנו, לא רק כשאנחנו בבית אלא גם כשאנחנו יוצאים – "הוי' ישמור צאתך ובואך". כח השמירה מופיע בפסוק "שמע ישראל".

נוהגים שכאשר כותבים את המזוזה כותבים מהצד השני של השמות "הוי' אלהינו הוי'" אותיות שאין להן משמעות תוכנית אבל יש להן משמעות מיסטית. כותבים מילים שהן אות אחת מעל אותיות השם. במקום אותיות הוי' כותבים כוזו, ששוה 39, כאשר רק כו שוה 26 (הוי') ו-זו שוה 13 (אחד, חצי 26). אם כך עושים על שלשת השמות בפסוק, מה יקרה אם נפעיל את אותה שיטה על כל הפסוק "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד"? נמצא משהו מדהים לגמרי, שאין לו כל סבה הסתברותית. נראה שהכל שוה 1521. זהו רבוע מושלם. רבוע של מה? 39, "הוי' אחד"! זו תופעה יפהפיה בהצהרת האמונה הכי חשובה, שה' הוא אחד לחלוטין, והאחדות שלו מופיעה כאן בהתכללות מושלמת. רבוע אומר שכל חלק משקף את הכל. יש ביטוי מפורסם של הבעש"ט, "אם אתה תופס בחלק מן העצם אתה תופס בכולו", וזה מתבטא ברבוע. יש כאן רבוע מושלם של "הוי' אחד".