טו תשרי – סוד המזל והזריזות במצוות

המשך:

ראינו שזריזין מקדימין למצות ר"ת מזל.

יש עוד לשון יסודי ביותר בתורה שהוא ר"ת מזל: זכר ליציאת מצרים.

זריזין מקדימים למצות היינו המזל-עליון, נצר חסד, שממנו יונק אור אבא, ברק המבריק על השכל, סוד אלהי אברהם, זריזותיה דאברהם, עליו נאמר אין מזל לישראל כנ"ל.

זכר ליציאת מצרים היינו המזל-תחתון, ונקה, שממנו יונק אור אמא, הכח להוליד-לגאול את ישראל ממצרים כנודע.

חוץ מראשי התבות מזל, אוס"ת תבות זריזין מקדימין למצות = 1027 = 13 פעמים 79. אוס"ת זכר ליציאת מצרים = 1071 = 7 פעמים 153. זוג של 13 ו7, זכר-אבא ונקבה-אמא, וד"ל.

נחזור לזריזין מקדימין למצות: שני השרשים זרז-קדם = 358, משיח, סוד אמירתו היום כנ"ל.

וראה אגה"ק כא: אדה"ז פונה אל המתדנבים בעם, משרש אברהם אבינו, לצדקת ארץ ישראל, בחינת מוחין דאבא, זריזות כנ"ל.

ומביא את מאמר רז"ל לעולם יקדים אדם לדבר מצוה כו'. וראוי להתבונן במקור: ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יהושע בן קרחה לעולם יקדים אדם לדבר מצוה שבשביל לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה קדמתה ארבע דורות לישראל עובד ישי ודוד ושלמה ואילו צעירה עד רחבעם דכתיב ושם אמו נעמה העמונית.

סתם "דבר מצוה" היינו זיווג איש ואשה, לשם העמדת תולדות, קיום מצות פרו ורבו.

למעשה בנות לוט קוראים חז"ל "דבר מצוה", בחשבן שהעולם חרב ואם לא כאן ועכשיו עד מתי, כפירוש רש"י.

הרי כל מצוה לשון צוותא הוא ענין יחוד עליון, כמבואר בכוונות האריז"ל לכל מצוה ומצוה, שצריכה להיות לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה בשם כל ישראל.

נמצא שעצם ענין הזריזות קשורה לזיווג, שתלוי בהמשכת מוחין דאבא, וד"ל.

וממשיך אדה"ז להביא את זריזותיה דאברהם אבינו בעקדה, שזה עיקר זכותו, שעשה בזריזות, בחשק גדול ובשמחה לעשות רצון קונו בדבר שעל פי טבע אין לשער את קשיו כו'.

מה היה הזיווג של העקדה? יחוד והתכללות שני שרשי הנשמה של אברהם ויצחק, התכללות שתי המדות העיקריות שבנפש - אהבת ה' ויראת ה', סוד זכר חסדו ואשה יראת הוי' היא תתהלל, וד"ל.

וכן במעשה הצדקה בפעמים רבות, היינו ריבוי יחודים, כאשר כל יחוד וזיווג הוא פקידת השכינה, שבזה מקימה מעפר מעט מעט (בגימטריא רחל כנודע).