ח תשרי – מנהג הבעל שם טוב בתהלים

מנהג הבעל שם טוב (בשם מורו הידוע) אשר מיום שני דר"ח אלול עד יום הכפורים יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה קאפ' תהלים וביוהכ"פ שלשים וששה קאפ' ט קודם כל נדרי, ט קודם השינה, ט אחר מוסף, ט אחר נעילה.

והנה, אם עושים חשבון לאיזה יום היינו מגיעים אם היינו ממשיכים לומר ג פרקים ליום עד לתום ק"נ פרקי תהלים, במשך נ ימים, אז החל מא' אלול היינו מסיימים ביום החמשים - כ"ט ימי אלול ועוד כ"א ימי תשרי - ביום הושענא רבה, גמר החתימה של יום הכפורים!

נמצא שמכח מנהג זה של מורנו הבעל שם טוב אנו מצמצמים - צמצום לשון ריכוז (ע"ד צמצם שכינתו בין שני בדי הארון, סוד מועט מחזיק את המרובה, כי בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם) - את ז"ה הימים מיום הכפורים ועד להושענא רבה ליום אחד, אחת בשנה.

וכבר ביום הקדוש זוכים לגמר חתימה טובה בשלמות, ומכאן ואילך יש רק לשמוח בזמן שמחתנו (וגם בהושענא רבה מרבים לשמוח בשמחת בית השואבה, כפי שהורה הרבי).

בתשעה הפרקים שלפני כל נדרי מגיעים עד לי"ב תשרי, בתשעה הפרקים לפני השינה מגיעים ליום ראשון של חג הסוכות, בתשעה פרקים שאחר מוסף מגיעים לח"י תשרי, האושפיז של משה רבינו, ובתשעה פרקים שאחר נעילה מגיעים להושענא רבה, האושפיז של דוד מלך ישראל חי וקים, דוד מלכא משיחא - והוא יגאלו!