כט אלול – המתקת הדינים בשרשם

התבוננות לימי הדין, להמתקת הדינים בשרשם:

המתקת הדין בשרשו העליון הוא על ידי שדנים דין אמת לאמתו למטה, בעולמנו (עולם לשון העלם אלקות כידוע).

וכן אמרו חז"ל במדרש: כשיש דין למטה אין דין למעלה שנאמר ויגבה הוי' צבאות במשפט, היינו שעל ידי המשפט-צדק שאנו עושים למטה הוי' צבאות נגבה ועומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים.

והוא ע"ד עלה אלהים [מדת הדין] בתרועה [לשון אהבה ורעות, כאשר כאו"א דן את חברו לכף זכות] הוי' [מדת הרחמים] בקול שופר [שופר - לשון שופרא, אמרי שפר - דמתיבתא דרקיעא המכריז בקול פלוני אתה זכאי!].

דין אמת הוא לעשירים ואילו דין אמת לאמתו הוא לעניים, כאשר אין עשיר אלא בדעת ואין עני אלא בדעת.

יש ב' "דין עני" בתנ"ך, בירמיהו ובתהלים:

דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם הוי'.

ידעתי כי יעשה הוי' דין עני משפט אבינים.

בכל פסוק לשון דעת. דין עני ר"ת דע - דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה.

על ידי שדנים את העני (בדעת) דין אמת לאמתה של תורה ודין אמת לאמתו של עני עצמו, כך ממשיכים "הדעת אתי" ללבו של עני, ומעוררים רחמים רבים על הפרט ועל הכלל.

דין עני = צדק, צדק ומשפט, משפט-צדק - דין עני משפט אבינים.

דין עני - דע ינין, לפני שמש ינין (ינון קרי) שמו, היינו דעת מלך המשיח.

בהכאה פרטית, דין עני = 1280 = כ"פ דין! דין = 64 = 8 ברבוע, ועל ידי חיבור השרש, 8, נעשה ח-סד, היינו סוד המתקת הדין בשרשו (ששם הופך לחסד עליון)!

חסד-דין = קול, הוי' בקול שופר.

חסד דין בה"פ = 832, לב פעמים הוי' = ארץ ישראל, אור הכתר כו'.

אותיות דין - 4 10 50 - סדרה רבועית עולה. אותיות עני - 70 50 10 - סדרה רבועית יורדת, שהיא סדרה בעלת חן (נקקי) של 6 (שני עניים מסתכלים זב"ז, שתי עינים מסתכלות זב"ז): 10 50 70 70 50 10 = 260, י"פ הוי' ב"ה.

נפתח שת סדרת דין עד שבעה מקומות, כאשר כל השביעין חביבין: 4 10 50 124 232 374 550 (= המתקה, כשמגיעים עד כאן נמתק הדין בשרשו) = 1344 = 21, אהיה, פעמים דין! כך מעלים את הדין עד לשם אהיה ב"ה שבפנימיות אמא, ששם נמתק הדין בשרשו.

והנה, בפסוק הראשון הנ"ל כתוב דן דין עני = 248, אברהם איש החסד, כללות רמ"ח מצות עשה של תורתנו הקדושה, כנגד רמ"ח אברי גוף האדם.

בפסוק השני, הוי' דין עני = 220 = אהבה רבה.

על ידי הדן דין עני למטה (דקאי על המלך יאשיהו, רוח אפינו משיח הוי') הוי', מדת הרחמים (וכנ"ל בפירוש הפסוק הוי' בקול שופר), יעשה (לשון תיקון, יעשה בגי' שכינה כו') דין עני מלמעלה.

והנה, מפרש הה"מ את המדרש הנ"ל כשיש דין למטה אין דין למעלה, שדין למטה היינו להגיע להכנעה אמתית לפני השי"ת, שענין ההכנעה הוא להחזיר לו פנים (ללא הכנעה אני עומד עם אחורי אל ה' ח"ו). ואזי אין יותר דין למעלה, שהשי"ת מחזיר את פניו אלי ואנו מתיחדים ביחוד פנימי ועצמי של פנים בפנים ופנים אל פנים, וד"ל.

כלומר שהדין למטה היא הפניה אל ה' מלמטה, דין חיובי, ואילו הדין שלמעלה הוא הסתרת פניו יתברך ממנו, דין שלילי, שמתבטל ומתמתק על ידי הדין שלנו מלמטה!

כל זה מתקשר ללשון דין עני, עני לשון עניה ופניה. בתחלה העני בדעת, מתוך צרה ומצוקה אינו מסוגל לצאת מעצמו ולפנות אל ה'. אך כאשר דנים דין עני, דנים אותו לכף זכות - פלוני אתה זכאי (קול שופר כנ"ל) - וכך יוצקים בו שמחה ובטחון וכח לפנות אל ה' (כטבע הראשון של כל יהודי). וממילא השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו, עונה לעני ופונה אליו להיטיב לו בגו"ר בכל מילי דמיטב בימי הדין.