כז תמוז – גרונו של משה
חומש דברים, משנה תורה - שכינה מדברת מתוך גרונו של משה.
סוד גרונו של משה היינו תיקון אותיות אחהע מהגרון, סוד פד (ד"פ אהיה, ממוצע כל אות), תיקון הברית.
אחהע, ז פעמים זה, נבואת משה רבינו, וגרון, ז פעמים הבל, שרש נשמת משה רבינו (הבל-להב-הלב -סוד האות אלף של הקול הפשוט, שלפני ה-אלף של כב אותיות יסוד, כב אתוון דאורייתא, כידוע מהבעל שם טוב בסוד כוונת המקוה וכוונת השופר - העולה מהלב לגרון) = 343, ז בחזקת ג - גשם ר"ת גרונו של משה!
אם נוסיף לזה שכינה,385, ז פעמים הכל (הכל הבל), נקבל 728, ז פעמים 104 = ד"פ יעקב, כח-יחוד פעמים הוי' ב"ה.
אחהע = חנוך, רבו של משה רבינו ע"ה. חנוך הוא השביעי לאדם ומשה השביעי לאברהם - כל השביעין חביבין.
חנוך משה (רוס"ת - חכמה!) = 429, 13 פעמים 33, אחד פעמים גל = משפט, משפט צדק של תורת משה (הביטוי "משפט צדק" מופיע דוקא במשנה תורה, בפסוק הראשון של פרשת שפטים - ושפטו את העם משפט צדק = ד"פ שכינה, המדברת מתוך גרונו של משה).
והנה, השכינה - שמדברת, דוקא במשנה תורה, מתוך גרונו של משה - היא סוד גילוי שם אדנ-י ב"ה, שם המלכות, השכינה השוכנת בתחתונים.
אדנ-י שכינה = 450, ב"פ יה ברבוע. ר"ת אש - "ומראה כבוד הוי' [מראה כבוד הוי' היינו סוד גילוי אור השכינה - אותיות המילוי של שכינה: שין כף יוד נון הא = אור, סוד והארץ האירה מכבודו, וד"ל] כאש אכלת בראש ההר".
ואם כן (ששכינה דמשנה תורה סוד שם אדנ-י ב"ה), ארבעת החומשים הראשונים, שאינם בבחינת שכינה מדברת, אלא בבחינת קוב"ה מדבר, היינו סוד גילוי שם הוי' ב"ה.
נמצא שיחוד ארבעת החומשים הראשונים וחומש דברים, משנה תורה, הוא סוד יחוד קוב"ה ושכינתיה (בשם כל ישראל).
וידוע שיחוד הוי'-אד' הוא סוד אמן, 91, 26 ועוד 65, משולש 13, אחד-אהבה.
אך יש כאן ד"פ הוי' ועוד פ"א אדנ-י = 169 = 13, אחד-אהבה, ברבוע!
והיינו היות שג"פ הוי' = 78 = 12 במשולש, וכידוע הכלל בזה.
ועוד, גרון לשון מצוה גוררת מצוה (סימן של בהמה טהורה, מעלה גרה). גרירה זאת היא כח המלכות דוקא, היורדת לתחתונים לברר ברורים, לגרור גרים, וד"ל.
בפרט, כח הגרון הוא לגרור דיבורים - "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל".
והנה, זו הפעם השלישית והאחרונה שנאמר "אלה הדברים" בתורה. בפרשת יתרו נאמר "אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" ובפרשת ויקהל נאמר "אלה הדברים אשר צוה הוי' לעשת אתם".
"אלה הדברים" = 297 = 9 פעמים 33, גל, ממוצע כל אות. ג"פ 297 = 891 = משה-אהרן-מרים = שלשה דברים, שלשה דברים (מנהיגים) של עם ישראל, שיחד הוציאו אותנו ממצרים והנהיגו אותנו במדבר. 891 עולה יציאת מצרים = נעשה ונשמע = וכן ע פנים לתורה וכו'.
כאשר מתקנים את האות-ברית-קדש, סוד אותיות אחה"ע מהגרון כנ"ל, אזי גוררים רק דברים-דבורים טובים וקדושים.
ולפי הנ"ל, בשרש עליון, שם אדנ-י ב"ה נגרר אחר ד"פ שם הוי' ב"ה. ד פעמים שם הוי' כנגד ד אותיות שם הוי', כאשר לעומתם שם אדנ-י נחשבת נקודה אחת, כנודע שהמלכות נאצלת כנקודה אחת.
הכל בסוד זה שמי לעלם (שם הוי' ב"ה) וזה זכרי לדר דר (שם אדנ-י ב"ה).
נמצא שחומש דברים, משנה תורה הוא סוד הזכר של השי"ת, סוד נזכרים ונעשים. חומש דברים היינו הזכרון של כל מה שקרה עד כה.
כאשר זוכרים כדבעי הכל נעשה מחדש ממש - [נזכרים] ונעשים.
הזכרון הוא לא 'סטטי' אלא מאד 'דינמי', ולכן במשנה תורה מתחדשים מצות רבות (בנוסף למה שכל אות בתורה היא רזין דרזין) ומבט חדש לגמרי על כל מה שהתגלה לנו ממתן תורה עד כה.
והיינו וזה זכרי לדר דר (דר דר ע"ד דבר דבר, דבר גורר דבר), סוד התחדשות התורה מדור לדור, דור דור ודורשיו, וכידוע שמשנה תורה בתורה שבכתב הוא השרש והמקור של התורה שבעל פה כולה, כל מה שתלמיו ותיק עתיד לחדש, שכבר נאמר למשה מסיני, כפי שנזכר במשנה תורה (סוד הממוצע המחבר, דהיינו משה עצמו, ה'גורר' מהוי' אל כל ישראל לכל דורות עולם, סוד אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, וד"ל.
© כל הזכויות שמורות למכון גל עיני. הטקסט מיועד ללימוד ולשימוש אישי בלבד.