כג תמוז – הביאני אל בית היין

הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה.

פסוק זה כולו אומר אהבה:

הפסוק פותח בהביאני, אותיות אהב יין, וחותם באהבה. הביאני = ו פעמים אהבה, ממוצע כל אות של הביאני. הביאני... אהבה = ז"פ אהבה (משולש אהבה), סוד אמן, שילוב הוי'-אדני (ביחודא עילאה, שילוב אדני בהוי', וביחודא תתאה, שילוב הוי' באדני, כנודע).

הביאני... אהבה - י אותיות, משולש ד: ה בי אני אהבה - פנות עם נקודה אמצעית אותיות הנאה (= אני-אין. תענוג, רישא דאין, במ"ס = 61 = הנאה במ"ה).

הביאני אל בית היין ר"ת אהבה

הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה = 768 = ג"פ יו ברבוע - אהרן אהרן אהרן - 'חזקה' של אהבה רבה (סוד אהרן, כנודע שבמ"ק אהרן היינו אותיות אהבה, לפי הסדר. אהרן-אהבה בה"פ = 676 = הוי' ברבוע כאשר כל הכאה פרטית בממוצע = 169 = אהבה ברבוע!).

הביאני ברבוע פרטי = 2730 = אהבה פעמים 210 (משולש 20, נחל נבע של אהבה) = ה"פ 546 = הוי' פעמים אהיה = מב פעמים אהבה.

הביאני במשולש פרטי = 1404 = אהבה פעמים 108 (חכלילי, ראה לקמן) = שבת שבת (מיד הם נגאלים)!

יש שני הביאני בשיר השירים: הביאני המלך חדריו, הביאני אל בית היין. חדריו בית היין ר"ת חבה - חבה יתרה נודעת לו (לאדם שנברא בצלם - זכר ונקבה בראם ויברך אתתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם) = אהבה פעמים 92, חיה פו"א, שמה המקורי של חוה - חיה, 23, היא הנקודה האמצעית של אדם, 45, כנודע.

חדריו בית היין = 715 = אהבה פעמים הכל-כלה - הכל אהבה (= חיים, ראה חיים עם אשה אשר אהבת. ממוצע ארבע אותיות חיים = טוב - מצא אשה מצא טוב - אשה = יהלום טוב, טוב פעמים חי).

הביאני המלך חדריו הביאני אל בית היין = 997, מספר הראשוני ה169 = אהבה ברבוע!

עד כאן רמזי אהבה.

והנה, בעל אוה"ח פותח את ביאורו לפסוק זה: דע כי ביין יש ארבעה דברים (דברים = ד בחזקת ד, סוד אהרן אותיות אהבה במ"ק, אהבה רבה כנ"ל) = 1020 = ארבע פעמים נהר, ארבעה נהרות אהבה - ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. ארבעת הראשים, הנהרות הראשיים, הם פישון, גיחון, חדקל, פרת, כנגד פשט רמז דרוש סוד, פרד"ס התורה.

ארבעה דברים הם ארבעה רבדים של התורה, פרד"ס התורה כנ"ל.

וכך מקביל אוהחה"ק את ארבעת הרבדים של התורה לארבעת הדברים (תכונות-סגולות) שביין:

הפשט של התורה הוא מה שהיין סועד את הלב ומזין את האדם.

הרמז של התורה הוא מה שהיין מבשם את האדם, מעלה ריח טוב, חוש הריח של התורה (החוש של משיח, עליו נאמר והריחו ביראת הוי', מורח ודאין. הריח הוא מדבר שאין בו ממש, דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף.

הדרוש של התורה, דברי אגדה שמושכים את הלב ומשמחים את הלב, הוא מה שהיין מושך את לב האדם ומשמחו, יין המשמח.

עד כאן חלק הפר"ד של ומשם יפרד (פישון גיחון חדקל).

אך הסוד של התורה (סוד ה-י של ומשם יפרד, המצאות האצילות בבי"ע (אצילות איז אויך דא) היינו והנהר הרביעי הוא פרת, הוא דמעיקרא, היינו שהוא הוא הנהר היוצא מעדן (חכמה עילאה, אורייתא מחכמה נפקת).

והוא הדבר הרביעי שביין, יין המשכר, שיש בזה הנאה של התפשטות הגשמיות.

והוא תכלית אהבת הדודים של שיר השירים (קדש קדשים, רזין דרזין), בסוד אכלו רעים (או"א) שתו ושכרו דודים (זו"נ) - השכרות דקדושה (חווית הנביאים, שהתפשטו מגופם ולבושיהם - עמדו שכורים-ערומים לפני ה' - וכך דוקא, בכעין אקסטזה דקדושה קבלו את נבואתם) מעלה את ז"א (החתן) לשרשו בעתיק ואת המלכות (נוקבא דז"א, הכלה) לשרשה ברדל"א, לגמרי מעל לאכלו רעים, עבודת ה' (וקשר שבין איש ואשה) שעל פי טעם ודעת.

סיכום ההקבלה:

פשט - יין סועד

רמז - יין מבשם.

דרוש - יין משמח

סוד - יין משכר.

והנה, יין סועד יין מבשם יין משמח יין משכר = 1750 = 25 פעמים יין (7 פעמים נר, נר שבת ויין שבת, שתי שבתות הנ"ל. נר שבת של האשה ויין שבת של האיש. והנה, נר שבת יין שבת = אברהם-יצחק-יעקב, יין שבת של האיש, זכור את יום השבת לקדשו על היין, ועוד שרה-רבקה-רחל-לאה, נר שבת של האשה!) = מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים, פסוק השיא של שיר השירים!

נמצא שכל חיי החתן והכלה, האיש והאשה (ששכינה שרויה ביניהם) הם חיי משתה היין, כאשר טוב לב משתה תמיד (סיום שלחן ערוך אורח חיים, רמ"א, כל יום פורים, או גדול או קטן, וד"ל. טוב לב משתה תמיד - אהבה אותיות, ממוצע כל אות = סוד הוי', נכנס יין יצא סוד. משתה היין = ואהבת לרעך כמוך - גדולה לגימה שמקרבת).

וכפי שהוסבר שסוד האצילות מאירה בבי"ע (רובד הסוד שבתורה בדרוש-רמז-פשט שבה), נמצא שהכל, כל רבדי התורה, הם בסוד נכנס יין יצא סוד, ר"ת סיני, כללות תורה מסיני.

ואיתא במדרש תנחומא שאין יין אלא תורה, על כל רבדיה, בכל דבר תורה יש יינה של תורה (בכל דבור אהבה בין חתן וכלה, שיר השירים שלהם, יש יינה של תורה, סוד היחוד של יורה כחץ והריון, כנ"ל), וזה לשונו:

כבס ביין לבושו, מרוב יין, ובדם ענבים סותו, אין סותו אלא טעות (סוד יין המשכר, שכנגד הסוד שבתורה כנ"ל) שנאמר כי יסיתך אחיך מתכבסת בתחומו (של יהודה, בעל ריבוי היין), אין יין אלא תורה שנאמר כי טובים דדיך מיין הביאני אל בית היין חכלילי עינים מיין מכאן אתה למד שהתורה הרבה אצלו חך לי לי מיינה של תורה.

שני הלשונות - אין יין אלא תורה, יינה של תורה = 1790 = ה"פ משיח, משיח פו"א, משיח אותיות י שמח היינו יין משמח (דרוש) ואף משכר (סוד), וד"ל.

ודגלו עלי אהבה - כל אהבתי היא אך ורק אליו יתברך, שכל שאר האהבות, המדומות, חולפות, ורק אהבתו ית' אמתית ונצחית לעולם ועד.

עלי אהבה = ענג, אהבה בתענוגים. וכידוע שאהבה פעמים ענג (אהבה פעמים עלי אהבה) = ראה חיים עם אשה אשר אהבת.

ללמד שכשבני הזוג זוכים לשכינה ביניהם אזי אהבתם זה לזו וזו לזה נכללת באהבת ה' (האחד יחיד ומיוחד), השותף השלישי שביניהם.

וכך לגבי כל אהבה אמתית ושלמה - אהבת התורה, אהבת ישראל, אהבת ארץ ישראל, כמבואר בדא"ח.