יד תמוז – חברותא איש ואשה

חברותא = איש-אשה.

על האיש והאשה להיות חברותא, הן בלימוד התורה והן בניהול הבית - ביתו זו אשתו, כתפארת אדם לשבת בית, והן בשליחות (מחוץ לבית) לעם ישראל.

לימוד תורה בדעת (דעת תורה, והאדם ידע את חוה אשתו, בלימוד התורה שלהם יחד), ניהול הבית בתפארת (כתפארת אדם לשבת בית כנ"ל), שליחות לעם ישראל ביסוד (סתם שליח ביסוד כנודע, המשפיע למלכות, כנסת ישראל). והוא סוד דת"י, קו האמצעי הנושא הפכים (של איש-אשה) - ותקעתיו יתד במקום נאמן.

יתד = אור-אור (אור ישר של איש ואור חוזר של אשה, המולידים אור חדש על ידי הכאתם יחד, סוד מלחמתה של תורה בלימוד בחברותא) = ואהבת (לרעך כמוך - ממש, דקאי על אהבת האיש לאשה ואהבת האשה לאיש, כנודע).

יתד נוטריקון יתרון דעת - כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה (בינה).

ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה = 1764 = 42 ברבוע (שם מב, ודברת בם, כח המיחד איש ואשה) = אמת (אהיה ברבוע, סוד אהיה אשר אהיה) פנים ואחור, ודוק.

שליחות בית תורה ר"ת שבת, זמן היחוד-החברותא של איש-אשה.

אוס"ת שליחות בית תורה = 1075 = שיר השירים, שאומרים בליל שבת קדש, עונת תלמידי חכמים.

האשה הטובה היא החבר הטוב.

בפרקי אבות יש חבר טוב ושכן טוב - שתי צדדים של האשה הטובה - חבר טוב בזמן הקירוב ושכן טוב בזמן הריחוק, בסוד אז תשמח בתולה במחול, כנודע מהבעל שם טוב.

אשת חיל עטרת בעלה = ה"פ רבקה (המתרפקת על דודה, יצחק לשון צחוק ושעשוע - והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו), רבקה פו"א (פנים כחבר טוב ואחור כשכן טוב, כנ"ל).

רבקה = אשה (סתם) ע"ה (כולל לשון כלולות, עם יצחק). רבקה-אשה = תריג (מספר ההשראה ה-חי) מצות תורתנו הקדושה, וד"ל.