ד סיון – השיבנו והשיבה

ביאור תפלה:

השיבנו אבינו לתורתך...

השיבה שופטינו כבראשונה...

השיבנו-השיבה - לשון נופל על לשון. יש כאן שתי תשובות, על דרך שתי שבתות, שבשמירתן "מיד הן נגאלים".

התשובה הראשונה היא בעיקר תשובה אל ה', בין אדם למקום, ואילו התשובה השניה היא בעיקר תשובה אל הצדק והמשפט, בין אדם לחברו.

מכח התשובה אל ה' - השיבנו - זוכים לתיקון מערכת המשפט - השיבה.

והן הברכה החמישית והברכה האחת-עשרה של שמו"ע.

לפי האריז"ל, כוונת ברכת התשובה בבינה (הוי' צרויה), כמ"ש "ולבבו יבין ושב ורפא לו".

כוונת ברכת תיקון המשפט ביסוד (הוי' שרוקה), תיקון הברית.

והוא בסוד תיקון המלך הששי של אותם ז' מלכין קדמאין דמיתו, "שאול [יסוד, מלך אוהב צדקה ומשפט, המלך המשפט] מרחבות הנהר [בינה, הרוצה בתשובה]".

ועוד ידוע שי"ג ברכות אמצעיות (שכולן בקשות, עיקר ענין התפלה) הן כנגד י"ג מדות הרחמים של השי"ת - השיבנו כנגד "רחום" והשיבה כנגד "נצר חסד".

"רחום" רומז לרחם האם, מקור התשובה. "נצר חסד" היינו היסוד הנוצר-שומר את טפת החסד שבפום אמה (טפת ה"אין" האלקי, מקור נשמות ישראל, בסוד "אין מזל לישראל" כנודע), נצירת-שמירת הברית.