יב אייר – מ"ט ימי ספירת העומר

מ"ט ימי ספירת העומר:

יש פעם אחת "מט" בתנ"ך: "צדיק מט לפני רשע".

מתי צדיק מט לפני רשע?

כאשר הוא נמצא "מקום טמא" (שלפעמים מוכרח לירד לשם כדי לברר בירורים) - מקומו גורם.

והרמז: "צדיק [מט] לפני רשע" = ד"פ "מקום טמא".

משא"כ כאשר הצדיק (ועמך כלם צדיקים) נמצא ב"מקום טהור" אזי להיפך, 'רשע מט לפני צדיק'.

והיינו העבודה של מ"ט ימי ספירת העומר - לצאת ממקום טמא - יציאת מצרים, ששם היינו שרויים במ"ט שערי טומאה - ולהגיע למקום טהור, תעבדון את האלהים על ההר (לשון טהור כנודע) הזה.

ושם נאמר למשה במראה הסנה: "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליה אדמת קדש הוא" (לא רק טהור אל אדמת קדש - בתום מ"ט ימי הספירה מגיעים למקום טהור, ומשם, ביום החמשים, זמן מתן תורתנו, עולים לשער הנון שהוא "קדש מלה בגרמיה", וד"ל).

המקום אשר אתה - אתה (משולש כח, ז"פ חן) = מקום טהור. המקום אשר אתה עומד = 1218 = אתה אתה אתה, ג"פ מקום טהור (המקום אשר אתה עומד עליו = 1334 = 23 פעמים חן).

אדמת קדש הוא = בית המקדש כנודע (אדמת קדש הוא במספר קדמי = 3388 = 7 פעמים 484, 22 ברבוע. רק חלק הקדמי = 2527 = 7 פעמים 361, 19 ברבוע!).

של נעליך מעל רגליך = 913, בראשית = שלש רגלים, תחג לי בשנה בבית המקדש (= אדמת קדש הוא כנ"ל).

והנה, במקום טהור נקווים "מים טהורים" (ביטוי המופיע פעם אחת בתנ"ך. אין 'מים טמאים' בתנ"ך. לגבי מקום יש ב"פ מקום טהור וג"פ מקום טמא), כמו שנאמר במעשה בראשית, "יקוו המים אשר מתחת לשמים אל מקום אחד גו'". "מקום אחד" הוא "מקום טהור" (הטומאה נאחזת בריבוי ובפירוד דוקא, ואילו הטהרה היא האחדות).

"וזרקתי עליכם מים טהורים [מט שערי טהרה] וטהרתם מכל טמאותיכם [מט שערי טומאה] ומכל גלוליכם אטהר אתכם".

"מים טהורים" = 360 = ד"פ מים מים פו"א (טהורים = מים ברצו"ש) = "כמים לים מכסים" = "פלג אלהים מלא מים"!

מים הם בעצם טהורים ומטהרים (טומאה קלה במקוה וטומאה חמורה במים חיים ועד לטהרת אבי אבות הטומאה במי חטאת) - "מים טהורים וטהרתם" (בזריקה, סוד הזאת מי חטאת כנ"ל).

ב"מים טהורים" 9 אותיות, והוא עולה 9 פעמים מ, אות המים (ובו 3 אותיות מ ועוד 6 אותיות - יטהורי = 6 פעמים מ, ודוק).

כל הפסוק: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם" = 3440 = 86, אלהים, פעמים מ, 9 פעמים מ של "מים טהורים" ועוד 77, מזל, לשון "יזל מים מדליו", פעמים מ!

ש בפסוק 11 ממין: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם". יש בפסוק 55 אותיות, 5 פעמים 11, 11 ועוד 44 - יחס של 1:4.

ראינו שהפסוק עולה 3440 - 11 אותיות מ = 440 ועוד 3000 (75 פעמים מ)!

והנה, משה רבינו נקרא על שם המים - "מן המים משיתהו" (= 946 = 11 פעמים 86 - 11 אותיות מ וס"ה בגי' 86 פעמים מ כנ"ל!).

משיתהו (בגימטריא "[אשר עשה משה] לעיני כל ישראל", חתימת תורת משה) אותיות משה ועוד תיו = יצחק יצחק. ביצחק נאמר "מצאנו מים" (יגענו ומצאנו. מצאנו מים = זרע = יצחק אבינו, "זרע יצחק").

מבין ה אותיות הגאולה, מנצפ"ך, יצחק הוא כנגד האות מ (המשלימה אותו לאברהם אביו, בסוד "ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק"), כרמוז ב"כי עצמת ממנו מאד", כדאיתא בחז"ל. ולעתיד לבוא נאמר לו דוקא "כי אתה אבינו".

לאחר שלמות של "מים טהורים" ימי הספירה עולה משה לקבל את התורה ואז עומד בהר מ יום, ועוד מ יום, ועוד מ יום, עד יום הקדוש, וד"ל.