י אייר – ויראת מאלהיך

המשך:

"'ויראת מאלהיך'. לפי שהדבר הזה אינו מסור לבריות לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה ויכול להשמט ולומר לטובה נתכוונתי לפיכך נאמר בו ויראת מאלהיך המכיר מחשבותיך. וכן כל דבר המסור ללבו של אדם העושהו ואין שאר הבריות מכירות בו נאמר בו ויראת מאלהיך".

היראה היא ההרגשה שהשי"ת נוכח במחשבה שלי, הגילוי ש"והנה ה' נצב עליו... ובוחן כליות ולב...".

והנה, יש ה "ויראת מאלהיך" בתורה (ב בפרשת קדושים ועוד ג בפרשת בהר, הכל בתורת כהנים) כנגד ה"ג, ה יראות.

שתי הפעמים הראשונות (בפרשת קדושים) מסיימות "אני הוי'". הפעם השלישית (כבר בפרשת בהר) - "כי אני הוי' אלהיכם". הפעם הרביעית - "וחי אחיך עמך". הפעם החמישית הוא סוף פסוק ללא סיומת.

כל חמש הפעמים עד סוף הפסוק = 4205, כך שהערך הממוצע שלהם הוא 841 שהוא 29 ברבוע ומספר ההשראה של 21 (המספר הראשון עם תכונה כפולת זו לאחר 25, שהוא 5 ברבוע, ודוק).

841 = "ויראת מאלהיך כי אני הוי'" ע"ה ("ויראת מאלהיך כי אני הוי'" ועוד 841 = 1681 = 41 ברבוע, וכידוע ש29 ברבוע הוא הנקודה האמצעית של 41 ברבוע, וכן מן ההכרח ש21 בהשראה יהיה הנקודה האמצעית של 41 ברבוע, ודוק היטב).

והנה, "ויראת" במילוי = שמחה-שמחה-שמחה ('חזקה' של שמחה), וכידוע הקשר והתלות של "עבדו את הוי' ביראה" ו"עבדו את הוי' בשמחה", בסוד "אני בינה [שמחה] לי גבורה [יראה]", ובסוד "פחד [יראה] יצחק [שמחה]", וד"ל.

אי"ש ("וחזקת והיית לאיש") ר"ת אהבה יראה שמחה (סוד "ויחד [לשון חדוה ושמחה] לבבינו לאהבה וליראה את שמך") - אהבה ורצון להתקרב ולדבוק בה', יראה מתחושת המצאות ה' אתי תמיד, בתוך תוכי (גם כאשר אציעה שאול - הנך), ושמחה מהכרה זו גופא שלית אתר פנוי מיניה, שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, סוד "ואי זה מקום בינה [שמחה]", וד"ל.

ובקיצור:

ה' הוא פה - יראה; ה' הוא שם - אהבה; ה' נמצא בכל העולם - שמחה.

יש כאן (בסוד אי"ש) סדרה רבועית עולה: 13 (אהבה) 216 (יראה) 353 (שמחה). בסיס מינוס "[ויראת מ]אלהיך" (מינוס 66). המספר הבא בסדרה הוא 424, חיות = משיח בן דוד כו'. עד 7 מספרים (כל השביעין חביבין) = 2044 (7 פעמים 292) = כח פעמים כח-מה (חכמה).

המספר השביעי בסדרה הוא 241. "ויראת מאלהיך" = 723 (יעקב ישראל) = 3 פעמים 241.

בדילוג מספרים (13 353 429 241; 216 424 368), כח פעמים כח-מה מתחלק לכח פעמים לז (כח-מה - חכמה - במ"ס. 37 היינו הנקודה האמצעית של 73, ודוק) וכח פעמים לו (יראה במ"ס. וידוע שחכמה היינו יראה עילאה, ירא בשת אותיות בראשית, בראשית חכמה שהיא יראת ה' ברא אלהים גו'. "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" ועוד "שויתי הוי' לנגדי תמיד", יראה עילאה = 4004 = 22 פעמים יעקב, הדור ה22 לאדם - שופריה דיעקב כשופריה דאדם. והוא עולה 26, הוי', פעמים 154, הוי' אלהינו הוי', היחוד של ק"ש).