כה ניסן – רבי חיים מצאנז

רבי חיים מצאנז זי"ע, כ"ה ניסן.

"שמעתי כי פעם אחת שאל הרב הגאון מהרי"א איטינגא זצ"ל את הגה"ק ציס"ע רבי חיים הלברשטאם זצ"ל מצאנז בעל הדברי חיים: ילמדנו רבינו מה בין דרך התורה לדרך העבודה? הלא כל דרכי העבודה של החסידים עם כל מילי דחסידותא כתובים בתורה בש"ס ובשלחן ערוך, ואם כן במה נדע היכן ההבדל בין דרך התורה לדרך העבודה? השיב לו הרב מצאנז מתוך סערה של התפעלות התרגשות והתלהבות לאמור - דע כי דרך התורה הוא להיות בו החפץ והרצון כי תשוב הנפש ותדבק בשרשה באור האין סוף, ודרך העבודה להיות בכל רגע בבחינת נפשי יצאה בדברו במסירות נפש ממש בכל עת ובכל שעה ולא להסתפק ברצון לבד.

רצון (= שמו) לבד היינו סוד פרצוף אריך אנפין, חיצוניות הכתר, שהחכמה שבו היא מוחא-חכמה סתימאה, כח המשכיל, שרש התורה, אורייתא מחכמה נפקת.

והוא סוד כתר מלכות הכולל את כל תרי"ג מצות התורה, שכללותן צדקה, עמוד גמילות חסדים, כנגד אברהם אבינו ע"ה.

חפץ היינו הארת התענוג בתוך הרצון, סוד ז' תקוני גלגלתא דאריך שבהם מתלבשים ז"ת דעתיק יומין.

והוא סוד כתר תורה, עמוד התורה שהוא חפץ ה', נשמת מצותיו-רצונותיו יתברך, כנגד יעקב אבינו ע"ה, עליו נאמר יעקב אשר פדה את אברהם, שהרי תלמוד גדול שמביא לידי מעשה.

וכפי שהחפץ והרצון הם של ה', מה שהוא יתברך חפץ ורוצה ממנו, כך קיום מצות תלמוד תורה וקיום מצותיה - תורה לשמה, על מנת לעשות - הוא החפץ והרצון שלנו אל אור האין סוף ב"ה הגנוז בתורה.

אך מס"נ בכל רגע היינו גילוי רדל"א, ריש גלי (יד רמה), אמונה פשוטה, שבו חביון עז העצמות ממש.

והוא סוד כתר כהונה, עמוד העבודה, כנגד יצחק אבינו ע"ה - "כי אתה [דוקא] אבינו [לע"ל, גם היום]".