טז ניסן – תרח אבי אברהם

מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו... תרח אבי אברהם... ויעבדו אלהים אחרים.

נמצא שסוד חג הפסח, זמן חרותנו (חרת אותיות תרח) הוא ה'חג' של תרח אבי אברהם, בסוד "מי יתן טהור מטמא לא אחד", היינו "אחד היה אברהם" - אחד מאין ואפס (אין ואפס = יצחק, מאין ואפס = אברהם).

תרח בגימטריא משיח צדקנו.

אברהם מתרח היינו כיתרון האור מן החשך דוקא, גילוי החשך העליון דבחינת יחיד, ישת חשך סתרו (חשך סתרו אותיות תרח ושאר האותיות - שכסו = דוד בן ישי).

עד"ז חג שבועות, זמן מתן תורתנו, הוא החג של יתרו (שאותיות תר שלו הן אותיות תר של תרח, וכן ממוצע ה-יו של יתרו היינו ה-ח של תרח).

וחג הסוכות, ע"ש ביאתו של יעקב אבינו לשכם, הוא החג של שכם בן חמור = 666, יתרון, כיתרון האור מן החשך כנ"ל.

והנה, הערך הממוצע של חמש תבות תרח יתרו שכם בן חמור = 378 (משולש זך, ג בחזקת ג) = חשמל, סוד חש-מל (עתים חשות עתים ממללות), העלם וגילוי, סוד "מי יתן טהור מטמא" כנ"ל. פעולת ה"מי" (אמא עילאה, מקור מקראי קדש, שלש רגלים תחג לי בשנה) דקיימא לשאלה (מה נשתנה הלילה, החשך, הזה מכל הלילות, שהרי בכל "ויהי ערב ויהי בקר" יש חש-מל, אך כל סוד החש-מל הוא עצמי ביותר, וד"ל).

מי יתן טהור מטמא = 820 (משולש 40) = מעין המתגבר של ואהבת לרעך כמוך.

אברהם מתרח = 896 = ב"פ חש מל מל (שני גילויים, של אור ושל עצמות המאור) = תמימות (התהלך לפני והיה תמים, בהעברת הערלה מאביו תרח).

ביחד, מי יתן טהור מטמא אברהם מתרח = 1716 = הוי' פעמים אלהיך - ואהבת את הוי' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך.

והוא עולה 39, הוי' אחד, פעמים "לא אחד", כאשר ה"לא" מתהפך ל"אל" - חסד אל כל היום, חסד לאברהם (אברהם = ח"פ אל), וד"ל.