טז ניסן – שיר השירים

שיר השירים -

שיר - כתר; השירים - חכמה ובינה.

חכמה ובינה הן ה"שעשועים יום יום" של ה', אאלפך חכמה אאלפך בינה, התורה שבכתב (מוסר אביך) והתורה שבעל פה (תורת אמך).

"כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם" - כתבו התורה שבכתב, בפיהם התורה שבעל פה.

אך מעל לשני שירי התורה יש את השיר של ישראל (מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר גם לתורה הקדומה, שעשועים יום יום) - ישראל אותיות שיר אל, ומבואר בדא"ח ש"אל" קאי על העצמות ממש שלמעלה משמו (גם שמו העצמי) יתברך, שם הוי' ב"ה, סוד "אל הוי' ויאר לנו" - מהמאור (אל) לאור (הוי'), וד"ל.

ועוד, "השירים" היינו שני שירים של העולם הזה ושל ימות המשיח, כשתורה העולם הזה הבל היא בפני תורתו החדשה של מלך המשיח.

אך עצם מהות ישראל גבוה, באין ערוך כלל, גם מתורת משיח, היינו שיר השירים, וד"ל.