ז ניסן – הרב והרבנית של הקדושה

על כל יהודי להיות רב, ועל כל יהודיה להיות רבנית.

איזו שמחה גדולה כאשר נישאים רב ורבנית ובונים יחד בית נאמן בישראל על יסודי התורה והחסידות.

הם יזכו לשלום בית אמיתי, בבחינת "והאמת [תורה] והשלום [גמילות חסדים] אהבו", ולרוב בנים צדיקים תלמידי חכמים, כמ"ש "וכל בניך למודי הוי' ורב שלום בניך"!

הרב והרבנית של הקדושה הם בעלי ענוה (לא מחזיקים שום טובה לעצמם על היותם רב ורבנית) ומסירות נפש לכלל ישראל ולכל אחד ואחת אשר בשם ישראל יכונה.

במעון (לשון ענוה) הרב והרבנית של הקדושה שורה רק שלום. אין שם שום מריבות. כל מהותם הוא היפך המריבה (את זה לעומת זה עשה האלהים, מריבה לעומת רב שלום בניך).

הרב והרבנית של הקדושה הם תמיד בשמחה, כמו ביום חתונתם (הם בעלי זכרון טוב, להיות נזכרים ונעשים בהוה ממש). ביחד הם עובדים את ה' בשמחה ובאים לפניו ברננה (סוד יחוד יצחק ורבקה, וד"ל).

והסימן: רב-רבנית בגימטריא "עבדו את הוי' בשמחה" שעולה שמחה במילוי אותיות: שין מם חית הא!