הקלטת סירטונים

ווארטים על פרשות השבוע – ויקהל פקודי-בהר בחקתי

ט"ז אדר ע"ז – כפ"ח (ח"א)

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. ויקהל-פקודי

כנפי אברהם

שתי המלים הראשונות של הפרשה הן "ויקהל משה", מהן לומדים שבכל שבת טוב צריך להקהיל אנשים יחד וללמד אותם תורה. "ויקהל משה" עולה מלכות. יש משהו בפרשה ששייך למלכות – הקהלת אנשים ולימוד תורה היא הדרך לבנות ולתקן את המלכות. חצי "ויקהל משה", הממוצע, שוה אברהם. בעקדת יצחק כתוב "אברהם אברהם", בגימטריא "ויקהל משה", בגימטריא מלכות. המספר הזה, רמח, הוא מספר מצות עשה. ה'כנף' של הממוצע היא 97, הערך של שם מאד חשוב בתורה, ה' של אשת מלך התיקון, מהיטבאל. פעמיים מהיטבאל, שתי הכנפים, בגימטריא צדק. הזהר אומר "צדק מלכותא קדישא". בלימוד תורה בשבת, לא רק של ההלכות אלא של עומק פנימיות התורה, פועלים צדק בעולם וזו הדרך להביא את מלכות ה' לכל העולם.

בין 'ויקהל' ל'משה'

הפרשה הזו היא "ויקהל משה". משה מקהיל את עם ישראל ללמד אותם תורה. זה קרה בשבת וכך צריך כל שבת להקהיל את הצבור וללמד אותו תורה. "ויקהל משה" = מלכות, מלכות ה' בארץ. דרך הקהלת נשמות והארת אור התורה אליהם בשבת בונים ומתקנים את המלכות. מלכות = פעמיים אברהם, הממוצע של כל מלה. אברהם הוא חסד ואהבה, זה מה שמאירים בלימוד תורה בשבת. ההבדל בין "ויקהל" ל"משה" הוא צדק, שהוא שייך לפנימיות המלכות עצמה, כפי שכתוב בזהר "צדק מלכותא קדישא", הצדק מגלה בעולם את מלכות ה'. אז ב"ויקהל משה" יש לנו מלכות, יש לנו צדק ויש לנו את אברהם שענינו אהבה וחסד.

ב. ויקרא

השבוע מתחילים ספר חדש בתנ"ך, "ויקרא", ה' קורא למשה למשכן לדבר עמו. נתבונן בהתחלה של כל אחד מחמשה חומשי תורה, באות הראשונה של כל אחד – ב, ו, ו, ו, א = 21, שם ה' של יציאת מצרים, שם של לידה וגאולה, אהיה. כעת נספור כמה אותיות יש בכל חומש עד ל-א הראשונה, תחלת האלף-בית: בבראשית – 3, בשמות – 2, וכו'. גם יש 21 אותיות סה"כ. אם מחשבים את כל האותיות מקבלים 777, תשע"ז, שעולה 21 פעמים 37, בגימטריא נקודת השיא והתמצית של הנפש, יחידה שבנפש. כל חמשה חומשי תורה מגלים את הנקודה הפנימית של הנשמה, היחידה.

ג. צו

פרשת השבוע "צו" – "צו את אהרן". "צו" היא מלה פשוטה בעלת שתי אותיות – צ היא צדיק ו-ו היא כח של חבור, הצדיק מתחבר. היא מופיעה בדיוק 7 פעמים בתורה, "כל השביעין חביבין", דבר מאד מיוחד. כל דבר שמופיע 7 פעמים מקביל ל-7 מדות הלב, הראשונה שבהן היא אהבה והשביעית היא מלכות. נתבונן בהופעות: הראשונה היא "צו" של פרשתנו, לכן היא "צו את אהרן", הכהן הגדול משפיע אהבה. בפעמים הבאות כתוב "צו את בני ישראל". המדות הבאות הן גבורה-תפארת-נצח-הוד-יסוד – יראה-רחמים-בטחון-תמימות-אמת. הפעם השביעית היא "ואת העם צו", מתאים בדיוק למלכות (וכן כתוב שם "לאמר", גם סימן שמתאים למלכות). גם בנפש, צריך להתחיל מלצוות את אהרן לגלות אהבה לכל.

ד. שמיני

פרשת שמיני מובנה 8, היום השמיני של חנוכת הבית. באותו יום יצאה אש מלפני ה' ונדלקה על המזבח, אבל באותו זמן נדב ואביהוא בני אהרן הגדולים הקטירו קטרת שה' לא צוה והאש שרפה את נשמותיהם והשאירה את גופם שלם. אם סופרים, זו הפרשה ה-26 בתורה, כמנין שם הוי'. המספר הקטן של שם הוי' הוא 8, סוד פרשת שמיני. יש בפרשה 91 פסוקים, החבור שם הוי' ככתיבתו עם שם א-דני שהוא צורת קריאת שם ה'. הפסוק ה-26, התכלית שם של הוי' בפרשה, כותב שאותם שני צדיקים מתו לפני הוי'. יש משהו מאד עמוק במה שקרה ביום השמיני של חנוכת המשכן, הנשמות שלהם עלו למעלה לגן עדן ועשו יחוד שפעל השפעה על כל הדור.

ה. תזריע-מצורע

פרשת השבוע, תזריע-מצורע, מתחילה "אשה כי תזריע וילדה זכר". אשה = 306. "אשה כי תזריע וילדה זכר" = 1305. אשה כתוב ב-א שאפשר לחשב גם כ-1000 (אלף בעברית), כך שכל הפסוק הוא השווי הגדול של "אשה". מה זה מלמד אותנו? שהכח של הנשיות הוא להזריע וללדת בן – זה המימוש העצמי והכח של האשה בתורה, בבריאה, הכח של כל אשה.

ו. אחרי מות-קדושים

בפרשת השבוע, אחרי מות-קדושים, אנחנו קוראים את המצוה שרבי עקיבא אומר שהיא "כלל גדול בתורה": "ואהבת לרעך כמוך". יש שלש מצוות בתורה לאהוב – "ואהבת לרעך כמוך"; מצוה מיוחדת של "ואהבת לו כמוך" ביחס לגר, כך שיש שתי מצוות לאהוב אותו, מצוה לאהוב אותו כיהודי וגם במיוחד כגר צדק; "ואהבת את הוי'". שתי המצוות הן לאהוב רעים ואז מצוה שכל האהבה תהיה לה'. נחשב את שלש המצוות – הכל יחד שוה 2197, זו גימטריא מדהימה כי היא שוה 13 פעמים 13 פעמים 13. 13 היינו אהבה, יש כאן אהבה פעמים אהבה פעמים אהבה – שלש האהבות של התורה.

ז. אמר

בפרשת אמר אנו קוראים "ונקדשתי בתוך בני ישראל". כתוב "ושכנתי בתוך בני ישראל". יש כאן שני פסוקים של הופעת אלקות "בתוך בני ישראל". שני הפסוקים האלה הולכים יחד. נראה איך: שני הביטויים שוים 22 פעמים 169 (13 ברבוע). יש גימטריא שנקראת מספר סידורי, חישוב כל אות לפי המיקום שלה באלף-בית. כך, כ שבדרך כלל שוה 20 במספר סידורי שוה 11, ת שוה 22. אם מחשבים את שני הביטויים במספר סידורי שוה 442, שגם מתחלק ב-22 וב-26, שם ה', 17 פעמים הוי', "טוב הוי' לכל". אם מחברים את המספרים האלה יחד מקבלים 160 פעמים הוי', סוד 'צלם [פעמים] הוי'' שמופיע בכל נשמה, סכום כל 13 הכחות הפנימיים מאמונה עד שפלות. זה מה שמתגלה ב"ושכנתי בתוך בני ישראל" וב"ונקדשתי בתוך בני ישראל".

ח. בהר-בחקתי

בפרשת השבוע, בהר בחקתי, אני קוראים על מצות היובל – שנה של חופש, דרור, בה משחררים את כל העבדים והקרקעות חוזרות לבעליהן. כתוב "וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ", "דרור בארץ". יש שני כינויים ליובל, "שנת החמשים שנה" ו"דרור". דרור הוא החופש לגור איפה שרוצים. "שנת החמשים שנה" שוה במספר קטן בדיוק 50, דבר מדהים. אבל המלה שהיא תמצית היובל, "דרור", שוה במספר סידורי בדיוק 50! אלה שני עדים לשנת היובל, שנת החמשים שנה.