המשכת השבת – מדת הרחמים

בע"ה

י"ג סיון תשמ"ו – תל אביב

שיעורים בספר סוד ה' ליראיו

שער שבת להוי' – פרק א' חלק ג'

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

בשיעור זה לימד הרב את הערה ג בפרק א' בשער שבת לה' בספר סוד ה' ליראיו. רובו של השיעור חסר, אך בסופו מדבר על התנהגות במדת הרחמים ועל כך שבאמצעותה מתדמה האדם לה' וממשיך את אור השבת גם בשאר ימות השבוע.

א. התנהגות במדת הרחמים

התנהגות במדת הרחמים כדרך להידמות לה'

[חסר (כנראה נלמדה תחלת הערה ג)]

...שוב, לרחם איש על אשה וכיוצא בזה בתוך המחשבה – זה שם המיוחד ויש משהו עוד יותר מכך – ברית. ברית היא קשר עצמי שלמעלה מטעם ודעת. יש גם רחמים שלמעלה מהשכל. יש דיבור ויש מחשבה – שכל, מודעות – ויש למעלה מהמודעות וגם שם יש רחמים. יש רחמים של הקשר העצמי שאי אפשר אפילו לחשוב אותם, לא רק שאי אפשר לדבר. הרחמים בעצם, בברית העצמית שלמעלה מטעם ודעת, נקראים שם העצם.

עוד פעם, אנחנו מסבירים עכשיו משהו מאד-מאד יסודי בקבלה, ששם הוי' הוא מדת הרחמים. יש רמז נפלא לגבי שלשת הכינויים של שם ה', שהם עצם-מיוחד-מפורש, שהמכנה המשותף הוא רחמים רחמים רחמים[ב]. כלומר, בכל מדרגה יש רחמים. עצם נקרא למעלה מטעם ודעת, למעלה מהשכל לגמרי. יש גם שם רחמים והתקשרות, במיוחד זו התכללות מיניה וביה. זהו סוד השכל – ההתכללות בתוך עצמו, הרבוע. זה נקרא הרחמים במחשבה, בשכל; אחר כך יש רחמים שמתבטאים בפה, בדיבור. זה נקרא שם המפורש.

מה אם כן התכל'ס, הנקודה שיוצאת מכל זה? מי שרוצה להיות קשור לשם הוי' – יש מצוה להידמות אליו[ג] – איך יהיה קשור לשם הוי', שם המיוחד, שהוא הדבר-היעד המיוחד של עם ישראל, היעוד שלנו, להיות עם ה'? רק במדת הרחמים – "מה הוא רחום אף אתה רחום". ומתי הזמן המסוגל לזה? שבת.

כעס בשבת – חילול שבת

שוב, אחד שחי כל הזמן במדת הדין, ומדת הדין גם קיימת בכל שלשת המקומות – יש לו מדת הדין למעלה מהשכל ויש לו מדת הדין בשכל ויש לו מדת הדין בדיבור, שכל זמן שהאדם מדבר דברי דין ותוכחה וזלזול וכו' וכו' זהו דין כלפי הזולת, אפילו שהוא אחד ששומר את התורה והמצות מאה אחוז, אבל זה נקרא שהוא חי חיי עבד, חיי ימות החול, אין לו שום קשר לשבת.

אם יש לו דינים כאלה גם בשבת הוא מחלל את השבת. כתוב "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת"[ד]. כתוב בזהר[ה] שאש היא כעס, כמו שדיברנו לפני שבועיים[ו] שיש נסיון מיוחד לא לכעוס בכניסת השבת, שבין "יום הששי"[ז] לבין "ויכלו השמים"[ח] יש נסיון של כעס. דיברנו על זה לפני כמה שבועות. כל שכן וקל וחומר שאם אדם כועס בשבת זה נקרא שהוא מבעיר אש בשבת, ככה כתוב בזהר על הפסוק "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת". זה נקרא מדת הדין, זהו עיקר חילול שבת.

כך היא גם תפיסת ההמון: אם מישהו חילוני רוצה לחלל שבת, להכעיס, ה' ישמור, ה' ירחם, מה הוא עושה? מדליק גפרור. יש לט מלאכות, הוא יכול לעשות כל מיני דברים לחלל שבת, אבל אם דווקא רוצה לחלל שבת, מה יעשה? הוא ידליק את הגפרור וידליק את הסיגריה שלו וזה נקרא שהוא מחלל שבת, ה' ישמור. אבל זה רק להדגים שגם אצל ההמון, אצל כל אחד מורגש בנפש שחילול שבת הוא להדליק גפרור, להדליק אש, "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת".

המשכת השבת לכל ימות השבוע – מדת הרחמים

מה זה בנפש? דינים. אחד שיש לו דינים, שיש לו כעס וקפידא בשבת, הוא ממש מחלל אותה. לעומת זאת, מי שיש לו מדת הרחמים בשבת וממשיך אותה בימות החול יש לו את שם הוי' ושבת כל ימי השבוע.

כתוב "מיניה מתברכין כולהו יומין"[ט], שמהשבת כל הימים מתברכים. לפי ההסבר שלנו מה הכוונה? שאת מדת הרחמים צריך לשאוב משבת לתוך כל השבוע. מדת הרחמים היא מדת עבודת בן, וכתוב בחסידות בפירוש[י] שהיא מתחילה מחיק המשפחה. כלומר, אם לאחד אין רחמים על האשה, כמו הדוגמא שאמרנו קודם, לא רק שהוא מחלל את השבת, הוא לא בן של ה' בכלל – הוא עבד. אפילו שישמור את כל המצות, אין לו שום קשר עם מדרגת בן, שהיא סוד השבת, בגלל שאין לו זיקה למדת הרחמים. ממילא מי שרוצה להיות קשור לשבת, רוצה לשאוב-להמשיך את השבת לימות השבוע – זה רק על ידי רחמים.

אמרנו שיש רחמים בשלש מדרגות: רחמים בעצם; רחמים במיוחדות של הנפש, שהם המחשבה הפנימית של הנפש; ורחמים במפורש, זה נקרא שם המפורש שזה הדיבור. כל זה צריך להתגלות בשבת, והכל מרומז בי"ג מדות הרחמים שכתוב "הוי' הוי' אל רחום וחנון"[יא] – ה' הראשון הוא שם העצם, שהוא רחמים בעצם, השני הוא הרבוע, העצם (שם הוי', השרש) פלוס הרבוע (676 – הוי' ברבוע), העולה שבת בגימטריא, מזה התחלנו. ואחר כך ממנו מתפרשים י"ג מדות הרחמים.

את עיקר הסעיף השלישי כאן למדנו לפני שבוע. אולי יש פה עוד נקודה אחת בסוף שנשאיר לפעם הבאה, אבל את עיקר מה שכתוב בסעיף השלישי של ההערה הזאת – למדנו לפני שבוע. בעזרת ה' בשבוע הבא נוכל להתחיל את ההסבר. עד כאן. אולי השיעור היה קצת כבד היום, היו הרבה מספרים ללא ההסבר, כלומר למדנו רק הערה של מבנה מספרי. ההסבר בע"ה יתחיל מהשבוע הבא.