הברכה המשולשת

אור לכ"ז תמוז תשפ"ד – כפ"ח

ברכת כהנים, שם ע"ב ושם מ"ב

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

בשבת פרשת פינחס דבר הרב דב קוק שליט"א על חידוש שהתחדש לו, בענין הקשר בין ברכת כהנים ופסוקי השם הקדוש בן עב אותיות, וציין שהיה שמח לשמוע מה יש לרב לומר על הדברים. במהלך השבוע התייחס הרב לדברים בשיעור, המתאים להלולת אהרן הכהן, עליה קראנו בתורה בשבת שעברה והיא חלה בפועל השבוע. שמחה מיוחדת יש כאשר זוכים לראות את הקשר הפנימי והלבבי בין גדולי תורה ויראה – "ובכן צדיקים יראו וישמחו".

שלש פעמים חזק

אנחנו היום ב-ז"ך תמוז – יום הולדת של כמה מהתלמידים שיחיו[ב]. הרבי מאד אהב את יום ה-זך של החדש, והסביר[ג] זאת בכך ש-זך הוא שלש בחזקת שלש, שלש פעמים שלש פעמים שלש, 'חזקה' של שלש, מספר שהרבי אהב בכלל. אמנם, בדבר-מלכות של השבוע, פרשת מטות-מסעי, הרבי מסביר[ד] את המעלה של המספרים מ-1 עד 5, אבל יש מעלה מיוחדת דווקא ב-3. 1 הוא המשכה מלמעלה, רק "הוי' אחד"[ה]; 2 אומר שכבר יש התנגדות מלמטה, "עזר כנגדו"[ו], כנגד ההמשכה – יש גם המשכה וגם העלאה; ב-3 יש את הכח לעשות שלום ולהפוך גם את המנגד לאוהב.

בגלל המעלה של השלש, אומר הרבי, אנחנו אומרים בסוף כל חומש שלש פעמים "חזק חזק ונתחזק". הרבי מדגיש את המעלה של "חזק חזק ונתחזק" של סוף חומש במדבר, כי במובן מסוים הוא סוף התורה. אמנם אחר כך יש עוד חומש, חומש דברים, אבל הוא כבר משנה תורה – יש ארבעה חומשים של "תורה" ועוד חומש אחד של "משנה תורה". משנה תורה הוא שרש התורה שבעל פה שבתוך התורה שבכתב[ז]. בכל אופן, ה"חזק חזק ונתחזק" של במדבר הוא סיום מיוחד, חוזק מיוחד.

החוזק המיוחד הזה גם שייך לתקופה הזו של בין המצרים. מתוך החוזק הזה ה' סתר את בתי המקדש הראשון והשני על מנת לבנות מחדש את בית המקדש השלישי[ח]. גם לגבי בית המקדש השלישי מסביר הרבי שהוא החיבור של בית המקדש הראשון, שהוא המשכה מלמעלה, ובית המקדש השני, שהוא העלאה מלמטה. החיבור שלהם – שהוא גם הכח להפוך את כל המנגד לאוהב – הוא בבית המקדש השלישי והנצחי, שיבנה על ידי משיח צדקנו.

אפשר להוסיף לזה שידוע שמנהג עדות המזרח הוא לומר "חזק חזק חזק", שלש פעמים "חזק", בלי "ונתחזק". המלה "ונתחזק" היא מפסוק אחר, שיואב אומר לחילים, "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלהינו"[ט]. מה מיוחד ב"חזק חזק חזק"? שוה משה. משה הוא שלש אותיות, כך שהערך הממוצע של כל אות הוא חזק (וגם סנה, המראה הראשון של משה רבינו הוא בסנה ומשה עולה סנה-סנה-סנה). כשאומרים, לפי מנהג אשכנז, "חזק חזק ונתחזק" בעצם מוסיפים ונת, ששוה אברהם-יצחק. אם כן, "חזק חזק ונתחזק" זה אברהם-יצחק-משה. משה כאן הוא כנגד יעקב, שהרי "משה מלגאו ויעקב מלבר"[י]. אלו לא 'סתם' שלשת האבות, אלא התכלית-הפנימיות של שלשת האבות. אברהם-יצחק הם גם המשכה והעלאה – אברהם הוא המשכה מלמעלה ויצחק העלאה מלמטה – ומשה (פנימיות יעקב) הוא השלישי המחבר אותם.

עד כאן נקודה אחת, שהרבי כותב עליה בדבר מלכות של השבוע.

הברכה המשולשת ושם עב

בפרשת מסעי קוראים על הסתלקות אהרן הכהן בראש חדש מנחם-אב[יא]. זהו היארצייט היחיד שמפורש בתורה, וקוראים אותו תמיד בסמיכות ליום היארצייט. אהרן חי 123 שנים[יב] והרבי מסביר[יג] שהוא זכה לשלמות של 120 שנה, כחיי משה רבינו, והוסיף עליה עוד שלש שנים, שהן השלמות המיוחדת של המספר שלש, שמתבטאת אצל אהרן הכהן ב"ברכה המשולשת", ברכת כהנים. כתוב[יד] ששלש הברכות של ברכת כהנים הן כנגד שלשת האבות, שמבטאים את השלמות של שלש – "יברכך" היינו המשכה מלמעלה למטה (אברהם), "יאר" העלאה מלמטה למעלה (יצחק) וה"שלום" בברכה השלישית, ברכת "ישא הוי' פניו אליך" (ברכה זו קשורה לעבודת התשובה[טו], ו"וישם לך שלום" הוא הביטוי לכך שה' מקבל את התשובה שלנו), הוא החיבור של שתיהן (יעקב), כנ"ל.

הרב דוב קוק שליט"א, מטבריה, דבר בשבת שעברה על כך שנראה שיש קשר[טז] בין שלש הברכות של ברכת כהנים לשלשת הפסוקים של שם עב – "ויסע... ויבא... ויט..."[יז], לפני שירת הים – הוא ציין ש-עב בגימטריא חסד, בסוד "כהן איש חסד"[יח], ואמר שהיה שמח להסבר יותר רחב בענין.

הסדר המשולש של המשכה, העלאה ויחוד של שתיהן – שהסברנו שקיים בברכת כהנים – מופיע גם בשלשת הפסוקים הללו, שכדי לצרף מהם עב שמות[יט] לוקחים מהם את האותיות בסדר של ישר-הפוך-ישר (האות הראשונה מהפסוק הראשון, האות האחרונה – הראשונה מהסוף – מהפסוק השני, האות הראשונה מהפסוק השלישי, וכן הלאה)[כ]. הסדר הישר הוא המשכה, הסדר ההפוך הוא העלאה והחבור שלהם הוא שוב בסדר ישר.

ההמשכה היא תכונה זכרית וההעלאה היא תכונה נקבית, לכן הסדר של ישר-הפוך-ישר הוא סדר של זכר-נקבה-זכר. הסדר הזה מתבטא גם במספר האותיות של שלשת פסוקי ברכת כהנים – 15, 20, 25 (סדרה עולה שכל פעם נוספות בה חמש אותיות). בספרי הקבלה כתוב[כא] שמספרים לא-זוגיים הם זכריים ומספרים זוגיים הם נקביים, כך שהסדר של פסוקי הברכה – אי זוגי (15)-זוגי (20)-אי זוגי (25) – גם הוא סדר של זכר-נקבה-זכר. עיקר הווארט כאן הוא שהברכה האמצעית, "יאר הוי' פניו אליך ויחנך" – ברכה של אור וחן – היא ברכה נקבית. החן שייך בעיקר לאשה – "אשת חן תתמך כבוד"[כב], "חן אשה על בעלה"[כג] – משום שמציאת חן היא אור חוזר, העלאה מלמטה למעלה (כנגד הפסוק "ויבא" שאותיותיו הן בסדר הפוך, סדר של העלאה). נשים לב שגם סך כל מספר האותיות הוא זוגי-נקבי – יש בברכה כולה 60 אותיות (סוד האות ס – שהיא גם האות ה-15 באלף-בית, כמספר המילים של ברכת כהנים – האות של חדש כסלו[כד], הזמן בו התגלתה גבורת הכהנים על ידי החשמונאים, כפי שדרשנו הרבה פעמים[כה]). כלומר, כללות ברכת כהנים היא תורת הזוגיות הנושאת חן.

התגברות ההולדה

ועוד: תכלית הפסוקים "ויסע... ויבא... ויט..." היא קריעת ים סוף. האריז"ל מסביר[כו] שקריעת ים סוף היא לידת הנשמות (שנכנסו לעיבור בשמיני עצרת). הריון הוא הסגולה העיקרית של אהרן[כז], שמברך את העם, ופוריות ולידה הן הכח העיקרי של ברכת כהנים, כדרשת חז"ל הראשונה-העיקרית של הברכה "'יברכך' בבנים 'וישמרך' בבנות"[כח]. ריבוי יהודים – שלפיו השראת השכינה בעם ישראל[כט] – הוא הכח המיוחד של אהרן, התכלית של "הברכה המשולשת", וגם הסוד של קריעת ים סוף, לידת הנשמות, בכח שלשת הפסוקים "ויסע... ויבא... ויט...". אחרי קריעת ים סוף באה שירת הים, שירה והודיה על לידת נשמות ישראל.

בכל אחד משלשת הפסוקים הללו יש עב (חסד) אותיות, אך בשלשתם יחד יש גבורה אותיות[ל] (ויחד עם ס האותיות של ברכת כהנים יש כאן רעו אותיות, המשולש של חיה, חיים נצחיים וכו'). איזו גבורה מופיעה אצל כהן איש חסד? בימי חשמונאי (בגימטריא גבור-צדיק, כידוע[לא]) נדרשה מהכהנים גבורה כפשוטה, להלחם ביונים, אבל בדרך כלל מוסבר בחסידות[לב] שהגבורה של שלש פעמים חסד – 'חזקה' של חסד (כמו שלש פעמים חזק, הנ"ל) – אינה גבורה של צמצום אלא התגברות החסדים. זהו בדיוק הסוד של ברכת כהנים, שיש בה כח של "עד מהרה ירוץ דברו"[לג] – שהברכה תרוץ במהירות[לד] – בגבורה, "ישיש כגבור לרוץ אורח"[לה]. התגברות החסדים הזו היא בדיוק כמו אשה שיולדת הרבה ילדים, לכן זו ברכת ההריון וברכת הילודה – שיהיו הרבה-הרבה יהודים בעולם, מליוני ומליארדי יהודים, אז תשרה השכינה בעולם ונשיר לה' שיר חדש, "אז ישיר משה ובני ישראל"[לו].

ברכת כהנים ושם מב

דברנו על הקשר של שם עב לברכת כהנים, אבל יש עוד שם 'משולש' – שם מב. בפרשת מסעי, בה קוראים על פטירת אהרן הכהן, יש מב מסעות וגם מב ערי לויה (בנוסף לשש ערי המקלט). שם מב הוא השם בו נברא העולם, מקביל ל-מב האותיות הראשונות של התורה[לז], וגם השם של יציאת מצרים (לידת עם ישראל), כפי שרואים גם ב-מב המסעות, ועוד קודם לכן בשלש הידות שיש ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף – "היד הגדֹלה"[לח], "היד החזקה"[לט] ו"יד רמה"[מ]. מב בגימטריא שלש פעמים יד, הוא כולל את שלש הידות, המכוונות בעצמן כנגד חסד-גבורה-תפארת, הסדר המשולש של שלשת האבות, המופיע גם בברכת כהנים, כנ"ל.

אם כן, גם שלש הידות מכוונות כנגד שלש הברכות של ברכת כהנים: "היד הגדֹלה" כנגד "יברכך הוי' וישמרך" (הברכות מסורות לאברהם אבינו[מא], "האדם הגדול בענקים"[מב]); "היד החזקה" כנגד "יאר הוי' פניו אליך ויחנך"; הכי מובהקת היא ההקבלה של "יד רמה" ל"ישא הוי' פניו אליו וישם לך שלום" – "ישא" היינו נשיאה ורוממות, כשתכלית הרוממות של ישראל היא השלום, הרצון האמתי של ה' (בסוד האמור במשיח "ירום"[מג], בגימטריא אהרן)

עד כאן העמקנו בברכת כהנים, כוונה טובה לברכת כהנים – הרב דוב קוק הוא כהן וגם אחד מבעלי יום ההולדת הוא כהן. כתוב[מד] שיש בברכת כהנים מצוה לא רק לכהן אלא גם לישראל, מצוה להתברך. הכהן ממשיך אור ישר והישראל שומע ופועל אור חוזר, הוא החן של הברכה ("ויחנך" כנגד "ויבא" – הישראל שבא לשמוע ברכת כהנים). אם כן, הכוונה הזו בברכת כהנים שייכת גם לכהן המברך וגם לישראל המתברך.