1

י"א תשרי ע"ט – כפ"ח

הנחת תפילין ביום 'שם השם'

הנחת תפילין אברהם-שמעון שי' גלעדי

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. תפילין ויום 'שם השם'

יום 'שם השם' – "אל הוי' ויאר לנו"

אתה יודע איך קוראים ליום הזה? היום הזה הוא גם חג בפני עצמו, וקוראים לו 'שם השם', 'גאטס נאמען' באידיש. זהו חג. הבעל שם טוב קרא ליום הזה 'שם השם'. הנחת התפילין שלך – בעצם ראשית הבר-מצוה שלך, "הכל הולך אחר הפתיחה".

הבעש"ט אמר שזהו חג מיוחד, ויש שני טעמים לשמו: הראשון, שכל עשי"ת אמרנו "המלך הקדוש" והיום חוזרים לומר "האל הקדוש" – א-ל הוא שם השם. עוד סבה – שארבעת הימים בין יו"כ לסוכות הם כנגד ארבע אותיות השם, י-ה-ו-ה. אז בעצם כל הימים הם שם, אבל האות הראשונה – י – כוללת את כל השם, "הוי' בחכמה". לכן זה יום של שם ה'. אם כן, זהו יום של שם א-ל וגם של שם הוי'. בסוכות אומרים הלל, ושם יש את הפסוק היחיד בו מופיעים שני השמות יחד – "אל הוי' ויאר לנו". כנראה התפלין שלך בבחינת "אל הוי' ויאר לנו", הן מאירות.

"אלי אתה ואודך"

בפרט זהו יום של שם א-ל ושל האות י שבשם – ה-י בין ארבעת הימים – וביחד הם א-לי, הפסוק "אלי אתה". אחרי "אל הוי' ויאר לנו" בסוף הלל אומרים "אלי אתה ואודך". צריך הרבה הודיה לה'. זו ראשית עבודת ה', כמו שכאשר קמים בבקר אומרים "מודה אני לפניך", כך עכשיו כאשר זוכים להניח תפילין פעם ראשונה צריך להיות שמח וביטוי השמחה הוא הודיה לה' על המצוה. כמו שכעת אמרת במאמר, זו בעצם מצוה שה' עושה – ה' מזכה אותך לעשות מצוה שהוא עושה, כי כל יהודי הוא חלק קטן מה'. אז בעצם אתה עושה מה שה' עושה – זו שמחה גדולה מאד.

נעשה הפסקה ונשיר "אלי אתה ואודך אלהי ארוממך".

גם מודים לה' וגם מרוממים את ה' – כנראה שעל ידי שמודים לה' ה' בעצמו מתרומם, הוא הכי נהנה מזה שמודים לו, אז הוא מתרומם. כתוב בחסידות שהתרוממות ה' היינו שהוא מגלה לנו את אור הסובב כל עלמין, לא רק את אור הממלא כל עלמין. הכל על ידי שמודים, במיוחד שמודים על הזכות האין סופית לקיים מצוה של ה'.

"כי שם הוי' נקרא עליך" – תפלין שבראש

היום הזה, שנקרא 'שם השם', קשור יותר מכל מצוה אחרת למצות תפילין. כלומר, בהשגחה פרטית אתה מניח תפילין פעם ראשונה ביום של 'שם השם', שהוא ביטוי שכתוב על תפילין. איפה? קראנו לפני שבוע בתורה – "וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך". עכשיו אם איזה גוי מסתכל עליך ככה, עם התפילין, הוא תופס פחד. כי כתוב ש"'שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך' אלו תפלין שבראש".

במיוחד יש כאן דגש על ראש – כשילד נולד ועושים ברית מילה יש מנהג בחב"ד כבר לתת לו ר"ת איך יקראו לו כשיהיה גדול, ואתה רא"ש, ר' אברהם-שמעון. התפלין שלך, גם של יד, ובעיקר של ראש, הם "שם הוי'", עליו כתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך".

פרשת קדש – אות-זכרון

למה תפלין הם שם ה'? יש ארבעה בתים ובהם ארבע פרשיות, כנגד י-ה-ו-ה. היום, "שם השם", כולל את כל שם ה', אבל בפרט הוא כנגד הפרשה הראשונה, "קדש", שכנגד ה-י של שם הוי'. שם כתוב לגבי תפילין אחרת משאר הפרשיות. בכל ארבע הפרשיות בתורה של תפילין כתוב גם תפילין של יד וגם תפילין של ראש, אבל דווקא בפרשה הראשונה, קדש, על תפילין של ראש כתוב בצורה אחרת, "והיה לאות על ידך ולזכרון בין עיניך". בשאר הפרשיות כתוב טוטפות, לא זכרון. יש משהו מיוחד ביום הזה שעושה-מתקן הזכרון. קודם כל, בזכות זה יהיה לך הרבה זכרון טוב ללמוד תורה, לזכור כל דבר, ולהזכיר לאבא איפה כתוב כל דבר, וגם לי להזכיר, כי אני שוכח. אתה תזכיר לנו, כי אתה מניח היום תפלין של "לזכרון בין עיניך".

רק בפרשה זו כתוב אות-זכרון, בשאר כתוב אות-טוטפות. מה הר"ת של אות-זכרון? אז. איפה כתוב אז? לפני שירת הים – "אז ישיר משה". אות-זכרון שוה "משה משה" (כמו שה' קרא למשה בסנה, וידוע שרק אצל משה "לא פסיק טעמא בגווייהו", ללמד שה"משה" למטה, נשמה בגוף, מוכן לקבל את שליחות ה', זוכר ומקושר לגמרי למשה למעלה, שרש נשמתו בפנימיות החכמה דאצילות ששם שורה "אחד האמת").

לפני שירת הים כתוב "אז ישיר משה ובני ישראל" ולפני שירת הבאר "אז ישיר ישראל" (שמו של משה לא מופיע בשירת הבאר, וגם "שם ה'" לא מופיע שם, כמבואר ברש"י), אבל על פי שני עדים רואים ש"אז" הולך על שירה (כמבואר אצלנו במ"א). אם כן, התפלין של היום – שהם הסימן שלך – הם תפילין של אות-זכרון, שגם עושים שכל הזמן תשיר לה'. שאר הימים הם אות-טוטפות. רש"י אומר ש"טוטפות" לשון הטפה – להטיף מוסר, לדבר. אבל אות-זכרון היינו שירה, ולשיר יותר מלדבר (כמו שאמר אדמו"ר הזקן שהדבור הוא קולמוס הלב אבל השירה-הניגון הוא קולמוס הנפש). הרבה הרבה לשיר, שיר שמחה, מתוך שמחת המצוה של תפילין. זה אומר שאתה שייך לשם ה'. באמת שם הוא ההתחלה של שמעון, השם השני שלך – "שם משמעון". זאת אומרת שבכלל אברהם שמעון קשור למושג שם ה'.

ב. רמזי אברהם שמעון ו'שם השם'

צ' אמנים

לא יודע אם דברנו על זה בברית – אתה לא זוכר? כמה אותיות יש באברהם-שמעון? 10. מעשר אותיות אפשר לעשות משולש:

א

ב  ר

ה  ם  ש

מ  ע  ו  ן

אברהם-שמעון עולה שבע פעמים אמונה (זה בודאי הזכרנו בברית). השרש של אמונה וכן המלה המבטאת את האמונה שלנו היא אמן. מה הפנות של השם שלך? אמן. גם מתחלק ב-7 – 7 פעמים אחד, 13, אהבה. אז כל השם שלך הוא שבע פעמים אמונה, משרש אמן.

כמה פעמים צריך לומר אמן כל יום (עם כל הזכרון שלך)? חידה גם לבנים וגם לבנות. להיות צדיק – כל אות רומזת כמה פעמים צריך לומר משהו במשך היום. כתוב שהצדיק הוא "שומר אמונים" (כמו שנאמר בישעי' "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שֹמר אמֻנים") – שומרים אמנים. כתוב לך על התפלין דר"ת "שמר תם" – מה צריך לשמור? לשמור אמונים. שייך לתפלין דר"ת – מוחין דאבא, "קדש". כמה פעמים צריך לברך כל יום? רק בתפלת שמו"ע יש 19 ברכות ואומרים שלש פעמים, כבר 57 ברכות. צריך כל יום להגיע למאה ברכות, אבל כמה פעמים צריך לומר אמן? כתוב בפסוק שהצדיק הוא "שֹמר אמֻנים", והאות צ היא תשעים, צריך לומר כל יום תשעים פעמים אמן. יש אנשים שסופרים את הברכות שאומרים, פחות או יותר, אבל עוד לא ראיתי מי שסופר כמה פעמים הוא אמר אמן (מסתמא יש צדיקים כאלה, הרי לא ראיתי אינה ראיה). אבל לך יש זכרון טוב, אז אתה תוכל להגיע לתשעים אמנים כל יום. זו ההתחלה, העיקר, של הצדיק ("ועמך כֻלם צדיקים"), האות צ. [אמן שוה צ עם הכולל.] יפה מאד, הרי הצדיק "שומר" אמונים-אמנים, ופירוש "שומר" הוא אור מקיף (סוד "ארוממך" כנ"ל), היינו סוד הכולל השומר על תשעים האמנים. מהי ה-ד של צדיק? ארבע קדושות. ה-י של צדיק היא י קדישים, כמה פעמים אומרים "אמן יהא שמיה רבה" ביום, מי שמתפלל במנין, שאבא יסביר. [הוא בחור של מנין, כל יום.] מצוין, אז הוא יכול להיות צדיק יותר מאבא...

נמצא שצדיק הוא צ אמנים, ד קדושות, י קדישים, ק ברכות. הכל מתחיל מהאמן, זה הסימן שלך.

אהיה נשמה

נעשה עוד חשבון-צורה: כמה אותיות יש בביטוי "שם י-ה-ו-ה" (היום שלך, "כי שם הוי' נקרא עליך")? 6. באברהם שמעון יש עשר אותיות אז ביחד 16. 10 הוא משולש של 4, אבל 16 כבר רבוע של 4. נצייר את אברהם שמעון שם י-ה-ו-ה בצורת רבוע:

א  ב  ר  ה

ם  ש  מ  ע

ו  ן  ש  ם

י  ה  ו  ה

מה הפנות? אהיה (לפי הסדר: אותיות אה מלמעלה ואותיות יה מלמטה). עוד שם של ה', שם עצם (כל שמות העצם של ה' מורכבים רק מאותיות אהו"י, כמו שמבאר האבן עזרא), כמו שם הוי' – השם שהקב"ה גילה למשה רבינו לפני יציאת מצרים. איך נקרא השם הזה בתורה (בכל מקום אחר בתורה ובכלל אהיה הוא לא שם של ה' אלא מלה שאפשר לומר, אני אהיה)? "אהיה אשר אהיה" (והוא בא בהמשך ל"'משה משה' לא פסיק טעמא בגווייהו". אהיה משה = "שם הוי'", תפילין, שבכל בית יש אהיה אזכרות של שם הוי' – "אהיה אשר אהיה"). נמצא יש משהו באברהם-שמעון שם הוי' – היום – ששייך לשם אהיה.

קודם כל, אהיה גדול – כל מה שאתה רוצה להיות אפשר להלביש על השם-המלה אהיה. אהיה חכם, אהיה חסיד, אהיה צדיק – כל דבר, כל דבר טוב. הכי חשוב זה ללמוד מר' זושא שאמר שלא ישאלו אותי למה לא היית משה רבינו (אהיה משה) אלא למה לא היית זושא (אהיה זושא) – אהיה אברהם שמעון! אהיה אברהם שמעון = אהיה פעמים יהודי!

בצורה של 4 על 4 אפשר להקדים את שם י-ה-ו-ה לאברהם שמעון:

ש  ם  י  ה

ו  ה  א  ב

ר  ה  ם  ש

מ  ע  ו  ן

שוב, נתבונן בפנות. קודם השם אהיה היה כתוב ישר (כנ"ל), כאן צריך לסדר את האותיות שבפנות כדי שיהיה מלה. יש כמה, אבל מה הכי חשובה? נשמה (שמאירה ביותר על ידי לימוד משנה כנודע). גם האלכסון הוא אותיות נשמה! מה זה אומר? אלה התפלין (שם ה') שלך. אהיה נשמה. אמרנו שלאהיה אפשר להוסיף כל מלה טובה, אבל כעת רואים שאהיה אברהם שמעון שייך בפרט לסוד 'אהיה נשמה'.

[נגנו ביזמת הילדים:] "אחד יחיד ומיוחד... אהיה אשר אהיה".

כמה עולה יחד אהיה נשמה? 416 – 16 פעמים הוי', לב פעמים אחד. ממוצע שתי המלים הוא יצחק – קשר מיוחד בינינו. זה עוד זוג מאד חשוב בתורה – זוג החכמים אולי הכי חשוב בתורה הוא שמאי-הלל, שעולים יחד אהיה נשמה, יצחק-יצחק. שמאי הוא מדת היראה, הגבורה, והלל הוא מדת החסד, אהבה. צריך גם את זה וגם את זה – צריך אהבת ה', ואהבת ישראל, וצריך יראת ה'.

בשם אברהם שמעון השתמשנו ב-4 אותיות – אברהם שמעון. וכן בשם י-ה-ו-ה – שם י-ה-ו-ה. השתמשנו ב-8 מתוך 16 אותיות, חצי. כמה עולה החצי השני (8 אותיות – אברהם שמעון שם י-ה-ו-ה)? 664 = 2 פעמים 332 = מנחם מענדל. יש כאן פעמיים יצחק ופעמיים מנחם מענדל (התקשרות לרבי)!

מעלת 1080

עוד לא אמרנו מה הגימטריא המלאה של אברהם-שמעון ביחד עם שם הוי' – זה מה שקורא עכשיו, שאברהם שמעון מקבל שם ה', מתעצם עם שם ה' – עולה ביחד 1080. 1080 הוא מספר מאד מיוחד בתורה – מספר החלקים, הנשימות, שבשעה. נשמה היא לשון נשימה, וכתוב שבשעה שלמה אדם נושם בממוצע 1080 פעמים. בכל דקה הוא נושם חי פעמים, וששים פעמים חי הוא 1080. המיוחד של המספר הזה בקבלה שהוא גם כפולת חסד (הלל) וגם כפולת גבורה (שמאי) – 15 פעמים חסד ו-5 פעמים גבורה. אז בלב שלך, גם מכח התפלין, יש לך גם חסד וגם גבורה. כתוב בזהר שחסד וגבורה הם שתי כנפים – יש לך כנפים בשביל לעוף לגובה, "ובשתים יעופף" כתוב, זה מכח התפלין.

רק שם הוי' לבד שוה חשבון (ו פעמים אין-אני, ו צירופי אין, ממוצע כל אות – "אין מזל לישראל"), "באו חשבון", "עיניך ברכות בחשבון". סימן שאתה צריך להיות מאד טוב בחשבון – שייך לשם הוי' (היום). בחכמת החשבון, דווקא חשבון רוצה להצטרף לאברהם-שמעון. בחכמת החשבון מה המיוחד של המספר 1080 (חוץ מזה שה' ברא את האדם שינשום כך וכך נשימות בשעה)? כי יש לו הכי הרבה מספרים שמחלקים אותו. בבית – עבודת בית – תבדקו בכמה מספרים הוא מתחלק. עד המספר 1080 יש לו הכי הרבה מחלקים – הכי הרבה חכמת החשבון בתוך המספר הזה, של "שם הוי'" – בגימטריא חשבון – יחד עם אברהם-שמעון. סכום כל המחלקים יהיה הרבה יותר מהמספר עצמו – זה נקרא 'מספר מירבי'. המחלקים יחד הם יותר מהמספר, וכאן מכיון שיש הכי הרבה מחלקים – יהיה מספר מאד גדול. עבודת בית עם אבא ואולי עם אחותך יחד – לחפש מה סכום כל המחלקים של 1080.

לחיים לחיים, שתמיד תהיה שמח עם התפילין ועם כל המצוות שאתה מקיים.