שיח המשיח

כ"א אדר א תשע"ולא מוגה

בע"ה

כ"א אד"ר ע"ו – כולל תורת חיים, כפ"ח

שיח המשיח

נקודה משיעור בסה"מ תש"ו

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א [א]

צמיחת המשיח – "שיח השדה" ו"עשב השדה"

"וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר הוי' אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה".

כתוב בזהר הקדוש, ומובא בחסידות, ש"שיח השדה" ו"עשב השדה" הם משיח בן יוסף ומשיח בן דוד [ב]. כתוב שמשיח הוא מי שמשׂיח, לשון שיח. לכן יש ענין גדול לשוח בשדה, להתפלל בחיק הטבע, כמו יצחק אבינו [ג]. על מה הוא התפלל? על שידוך, ואכן מבואר בחסידות שהשידוך האידיאלי ביותר בתורה הוא השידוך של יצחק ורבקה, שהוא עיקר היחוד של מה ו-בן (סוד עולם התיקון). אז "שיח השדה" היינו תפלת הצדיק על שידוכים טובים שיהיו בעם ישראל.

זה שהמשיח נמצא ב"שיח השדה" פשוט – שיח לשון משיח – אבל איפה המשיח רמוז בחלק השני של הפסוק, "וכל עשב [ד] השדה טרם יצמח"? דווקא במלה "יצמח", כי על משיח כתוב "צמח שמו ומתחתיו יצמח". זה הולך על משיח בן דוד, בו כתוב "ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה" – הוא צומח מעל פני הקרקע או מתחת לפני הקרקע, מתוך הטרום-מודע ("חטר מגזע ישי") או העל-מודע ("ונצר משרשיו") של הנפש.

צמיחת המשיח מתוך שיח חברים

כשאומרים היום שיח – מתאים גם לפשט – מתכוונים לאיזו התוועדות של חסידים, רב-שיח. סימן שגם מתוך זה משיח יצמח. פעם הרבי ישב בהתוועדות ואמר שלא נזוז מכאן, לא נקום ונלך מכאן, עד שיבוא מלך המשיח. למה? כי מלך המשיח צומח מתוך השיח של הקדש, "שיח שרפי קדש", דיבוק חברים. כשיש שיח אמתי בין חברים זו גם בחינת תפלה. אפשר לדבר ביחד על כל מיני דברים, כל מיני שטויות של הויות העולם, אפשר לדבר על ביזנס. אבל מה יהודי מתכוון בפנימיות? "עד מתי?! למה משיח עוד לא בא? אנו רוצים משיח עכשיו". בתוך סתם שיח יש תפלה ותחינה לה' שתבוא הגאולה, שיבוא משיח, ולכן מתוך השיח צומח מלך המשיח. יש את התפלה המפורשת לה' ויש את השיח בין יהודים.

לכל חסידות יש נקודות מיוחדות. דברנו לפני כמה ימים שכתוב בתניא שבין מנחה לערבית צריך ללמוד עין יעקב, אגדתא שבה טמונים כל רזי התורה, ולמה דווקא בין מנחה לערבית? בין השמשות, חבור היום והלילה, היום הולך והלילה בא, הזמן הכי מסוגל לגילוי סודות התורה. בקרלין היה מקובל להקפיד שבין מנחה לערבית לא ילמדו שום דבר אלא רק ידברו איש עם רעהו. כל היום כל אחד שקוע בעניניו, בעסקים שלו, ומתי יש הזדמנות להתרועע, פשוט להתחבר ולספר חויות, מה היה לי היום, איזו השגחה פרטית ראיתי? לכן חק בל יעבר שבין מנחה לערבית רק מדברים, רק משוחחים, ולא לומדים שום דבר. כנראה שבשיחה הזו, שיחת הרעים להתרועע, מצמיחים את מלך המשיח – אם השיח הוא מתוך אהבת ישראל אמתית.

והנה, "שיח השדה" הוא תפלת המנחה שתקן יצחק כאשר יצא לשוח בשדה לפנות ערב. נמצא ש"עשב השדה" רומז למה שעושים (איך עובדים את השי"ת) לאחר תפלת המנחה, בין מנחה למעריב. בכל 'חצר' גדל העשב שלו – בליובאוויטש גדל עין יעקב ובקרלין גדל שיחת רעים (שהוא בעצם המשכת השיח, שיחה, לתוך העשב, שיחה פנימית בעשב בר). "אלו ואלו דברי אלהים חיים", והסימן: ליובאוויטש (380) קרלין (390) = 770, "בית משיח".