"ביום השמיני"

כ"ה אד"ש תשפ"ב – רשימת הרב

סגולות השמיני בתורה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

בע"ה

"שמיני שמונה שמינה" גם השנה

ישנו פתגם ידוע "שמיני שמונה שמינה"[ב] – שנה בה חל הפסח בתוך פרשת שמיני, ויוצא שקוראים (בחו"ל) "ויהי ביום השמיני" שמונה פעמים[ג], היא שנה 'שמֵנה' ומבורכת בגשמיות וברוחניות.

אכן, גם בקביעות השנה, ישנה סגולה זו, משום שהביטוי "ביום השמיני" חוזר בתחלת פרשת שמיני ("ויהי ביום השמיני"[ד]) ובתחלת פרשת תזריע ("וביום השמיני ימול בשר ערלתו"[ה]), כך שקוראים בצבור שמונה פעמים[ו] "השמיני"[ז] – גם השנה שלנו היא שנה 'שמֵנה' בכל המובנים.

שמיני – בלי גבול בתוך גבול

יש להבין לעומק את היחוד והמעלה בסוד השמיני. חז"ל מציינים ש"כל השביעין חביבין"[ח] ובתורה מפורש ש"העשירי יהיה קדש"[ט]. מהי, אם כן, המעלה המיוחדת של השמיני? המספר שבע מבטא את שלמות הטבע[י] והמספר עשר את הקדש, הנבדל לגמרי מן הטבע. המספר שמונה, שביניהם, הוא דרגה שמעל הטבע[יא] – רמז לאין-סוף[יב] – אך כזו שאינה נבדלת ממנו לגמרי. כלומר, הסוד של "שמיני" הוא "בלי גבול בגבול" – הדרגה שמאפיינת רבי אמתי[יג]. לכן מציינים חז"ל שבכינור של ימות המשיח יהיו שמונה נימים[יד] – ימות המשיח הם מה שמעבר לעולם הזה, אך עדיין אינו בגדר העולם הבא[טו], והמשיח עצמו הוא הדמות המושלמת של בלי גבול בתוך גבול.

ורמז לשלמות המשיחית: "הכל הולך אחר הפתיחה"[טז]. המספר שמנה מופיע לראשונה בתורה בפסוק "ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות"[יז] (3336) העולה שמונה פעמים אדם-דוד-משיח[יח]!

ההכנה ל"זמן חרותנו"

סוד השמונה הוא ההכנה ל"זמן חרותנו" – החופש מכבלי הטבע שמופיע בתוך גדרי המציאות. חרות שייכת לספירת הבינה, שנקראת בזהר "עלמא דחירו"[יט], והבינה עצמה היא סוד "רקיעא תמינאה"[כ], הרקיע השמיני. ההכנה מתחילה מראש חדש ניסן, שאחת מעשר העטרות שהוא נטל היא היותו היום השמיני למילואים[כא] ("ויהי ביום השמיני")[כב]. שיא חג הפסח וגאולת מצרים הוא בקריעת ים סוף ושירת הים שאחריה, עליה אומר רש"י[כג] שנאמרה ביום השמיני מיציאת מצרים (כלומר, היום השמיני מ-יד ניסן[כד], "אך ביום הראשון"[כה]). שירת הים פותחת ב"אז ישיר"[כו], א שהיא למעלה מ-ז[כז] אך מחוברת אליה, סוד השמיני כנ"ל (וכן יום שירת הים הוא היום ה-ח ביחס ל-יד ניסן, שהוא פעמיים ז).

בתחלת חדש ניסן קוראים את קרבנות הנשיאים. הנשיא השמיני הוא נשיא שבט מנשה – אותיות שמנה ואותיות נשמה (סוד הבינה, "נשמת שדי תבינם"[כח], "רקיעא תמינאה"). אכן, בלידת השבטים השמיני הוא אשר[כט] – אֹשר היינו גילוי התענוג בבינה ("התגלות עתיקא באמא"[ל], "רקיעא תמינאה"). חיבור אשר מנשה – הרמוז בפירוש בפסוק "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך"[לא] (פסוק העידון-התענוג שמתגלה בלחם דווקא, סוד מזון-לחם בבינה[לב]) – עולה תמימות[לג] (פנימיות ההוד, הספירה השמינית מלמעלה[לד], ביחס אליה נאמר "בינה [השמינית] עד הוד אתפשטת"[לה]).

שמיניות בפרשות השמיניות

השמונה מופיע בפרשת שמיני בתופעה חשובה נוספת – מנין ה"שמונה שרצים"[לו] (שהם אחד הדברים בהם התקשה משה[לז], משום שייכותם למה שמעל לטבע-למציאות[לח]). פרשת תזריע עוסקת בעיקר בצרעת, שגם היא תופעה שלמעלה מהטבע שמתגלה בטבע[לט], כאשר גם צרעת (760) וגם מצרע (400) הם כפולות 8.

אך עיקר החידוש הוא שהשמיניות העיקריות בתורה מופיעות דווקא בפרשת השמיניות בכל חומש:

בחומש בראשית הפרשה השמינית היא וישלח, בה נמנו שמונת מלכי אדום[מ] (ז מלכאין קדמאין דמיתו[מא] ואחריהם המלך הדר שהוא ראשית התיקון – ביחס של א על גבי ז).

בחומש שמות הפרשה השמינית היא תצוה, בה מופיעים שמונת בגדי הכהן הגדול[מב].

בחומש ויקרא הפרשה השמינית היא אמֹר, בה נמנים שמונת הקרובים[מג] (אב, אם, אח, אחות, בן, בת, איש, אשה – כאשר לכל א יש ז קרובים סביבו).

בחומש במדבר הפרשה השמינית היא פינחס (העולה ח פעמים הוי'), החותמת בשמיני עצרת[מד] (וכן מנין פסוקי הפרשה הוא 168, ח"פ אהיה[מה]).

בחומש דברים הפרשה השמינית היא נצבים (העולה ג"פ 8 ברבוע), הפותחת בשמונה סוגים בנשמות ישראל[מו] (וכן מנין פסוקי הפרשה הוא 40, 8 פעמים 5).