מתנת השבת

י' אד"ר תשפ"ב – רשימת הרב

קדושת לוי כי תשא (א)

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

בע"ה

על הפסוק "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי הוי' מְקַדִּשְׁכֶם" דרשו חז"ל

קדו"ל כי תשא (א):

ויאמר ה' אל משה ואתה תדבר אל כו' את שבתותי תשמורו כי אות הוא ביני כו' לדעת כי אני ה' מקדשכם. והנה חכמינו זכרונם לברכה (שבת י ע"ב) למדו מכאן דהנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו אמר הקדוש ברוך הוא לישראל מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה. דבוודאי שבת הוא מתנה טובה, רצה לומר האור והקדושה הבא מלמעלה לתוך לבות בני אדם רוח קדושה ושכל חדש וחיות רוחניות הבא מעולם עליון הנקרא ערבות אשר שם תענוג וחיות שבו גנזי חיים. והנה באמת יש לאדם לצפות כל ימי החול על המתנות שבת על קדושה וחיות זו הבאה לאדם ובוודאי בעי הכנה רבה כל ששת ימי המעשה על שבת וכפי אשר יעשה הכנתו כן תהיה השגתו. והכתוב אומר (שמות טז, ה) והכינו את אשר יביאו, שאדם צריך להטריח את עצמו בחול שיהא לו בשבת ומי שטרח כו'. ואף על פי שאדם מכין את עצמו מכל מקום מתנה טובה הוא, כי אף אם יכין אדם את עצמו בכל מיני הכנות שונים אינו ראוי לקדושה ושום שפע לו מהשם יתברך ביום השבת ובוודאי היא מתנת חנם. אך דהכנה צריך להיות להכין את עצמו האדם להיות לו בית קבול וכח לקבל. והנה יש שתי בחינות בשמירת שבת זכור, ושמור. דזכור, הוא לדכורא. ושמירה, לנוקבא. ורצה לומר, דיש אדם ששומר שבת בשביל תענוג השם יתברך שעל ידי יום השבת הוא מדביק נשמתו בקשר עליון ויכול לעבוד את שמו יתברך בשכל גדול ולהשפיע למעלה בכל העולמות וזהו בחינת זכור. אבל יש אדם שעובד בשביל טובתו. דהנה אמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת קיח ע"ב) אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש אם שומר שבת כהלכתו מוחלין לו. והטעם הוא, דעל ידי עבירה שאדם עושה הוא נפרד משורש החיים ומביא פגם בנשמתו אבל כשבא קדושת שבת אז הקדוש ברוך הוא מאיר לאדם הארה גדולה מעולמות הגנוזים ומאיר נשמת האדם ועל ידי זה יכולה הנשמה לחזור לשורשה. וזהו מתנה טובה, שעל ידי ששומר שבת כהלכתו אז בא לו מחילה  לכל עונותיו אם כן מי שמכוין לשמור שבת בשביל זה גם כן טוב. אך לא זה דרך נכון, כי אם יכוון אדם בעשיית מצות אלהינו עבור טובת עצמו שיגיע לו שכר אף גם שהוא שכר רוחני עם כל זה הוא בבחינות נוקבא שרוצה לקבל מן השם יתברך ועיקר עבודת האדם צריך להיות להשפיע על ידי מעשיו כנאמר (תהלים סח, לה) תנו עוז לאלהים.

וזה שאמר הכתוב אך את שבתותי תשמורו, רצה לומר אכין ורקין הוא מיעוטין, רצה לומר המיעוט והמדריגה פחותה על כל פנים תראו את שבתותי תשמורו להיות בבחינות שמור כי אות הוא כו'. לדעת כי אני ה' מקדשכם, רצה לומר שעל ידי קדושת שבת אני מפריש מכם כל פגעים ומאיר ומקדש נשמתכם ומוחל לעונותיכם ומי שיכול לבא לבחינת זכור בוודאי מה טוב.

שבת מתנה טובה ר"ת שמט רמז לשנת השמטה שבת הארץ. רת"ס שבת מתנה טובה - שנה, כללות ממד הזמן (בעולם-שנה-נפש), שאר האותיות = 864 = עבדו את הוי' בשמחה = ד פע' יראה כו'. לומדים חז"ל מתבת לדעת - לדעת-מתנה = 999. המתנה ברוחניות: אור קדושה... לבות בני אדם, רוח קדושה שכל חדש וחיות רוחניות - כנגד ו"ק: אור היינו חסד, כללות סוד השבת = 702 אות = 207 הפוך ספרות כו' היינו גילוי אין סוף = אור בשבת (בששת ימי המעשה מתגלה רק כח הגבול, ובשבת כח הבלי גבול, היינו מתנה טובה בבית גנזי, האור הטוב לגנוז), קדושה היינו יראה והבדלה, גבורה, יצחק הוא קדוש מבטן כו', קדושה יקוד אש הגבורה, בראשית ירא שבת. אח"כ מפסיק ומוסיף עוד 3 שהם 4 (נו"ה נחשבים כאחת, סוד שם צבאות): רוח קדושה היינו תפארת בחי' רוח הבא מעצם הקדושה. שכל חדש היינו נו"ה חדשים להשפיע לזולת, כליות יועצות עצה טובה כו' בשבת דוקא. אח"כ חיות רוחניות היינו יסוד בחי' אבר חי היינו חיות כנודע - מתחיל מאור ונגמר בחיות כידוע בענין אור חיות כח (כח היינו בכחך עשה בששת ימי המעשה המקבלים וגם משפיעים לשבת, ודוק).

והכינו גו' - על האדם להכין את עצמו לקבל את קדושת השבת ואעפ"כ מתנת השבת שניתן לו היא מתנת חנם, שהרי ההכנה היא בגבול והמתנה בלי גבול ואין סוף כנ"ל.

מתנת חנם = 988 = 38 פע' הוי'. שבת = 27 פע' הוי'. יחד, שבת מתנת חנם = 1690 = הוי' פע' אדני, סוד זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר, כשם שאני נכתב כשם שאני נקרא. מכאן ששרש שמור (שם אור) גבוה משרש זכור שהרי זכור רמוז בזכרי אדני ושמור בשמי הוי', זכור היינו להזכיר בפה, כשם שאני נקרא, ואילו שמור לשמור בלב, זה שמי לעלם להעלים בלב. אך יש שרש של זכור במח שמעל לשמור בלב. שמי-שמור זכרי-זכור היינו אשת חיל עטרת בעלה, אך גם היא עושה רצון בעלה כפשוטו היינו מלבישה אותו ושומרת עליו, כל השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה, אני חומה גו' כמוצאת שלום, שבת שלום (שלום בית ביתו זו אשתו) ומבורך (ברכה = זכר, גם בזכות האשה הטובה...). שבת שלום ומבורך (יברכך... שלום רו"ס בר"כ, בחי' זכר ונקבה, משפיע ומקבל) = 1352 הרבוע הכפול של הוי' ב"ה.

הכנת האדם כדי שיוכל לקבל א"ס, היינו פי' התניא של ולך אד' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו...

זכור ההינו בשביל תענוג ה' ולהשפיע בכל העולמות, שמור בשביל טובתו כו', היינו מחילה שבאה ע"י שמירת שבת כהלכתה. לאחר שפע הו"ק (אור... חיות) הבא מלמעלה בחי' משפיע, תיקון עצמו, מחילה כו', היינו מלכות, משלים ז"ת ואסור לקצץ בנטיעות ולהפריד בין העבודה בבחי' משפיע בבטול עצמו לבי העבודה אליבא דנפשיה לתקן עצמו, אדרבה זכור ושמור בדבור אחד נאמרו היינו בסוד תבת אחד שהוא אח-ד, דו"נ באחדות פשוטה. הו"ק נכללים באור כנ"ל (יומא דאזיל כו') והמלכות סוד המחילה. אור-מחילה משלימים ל 300, ה-ש של שבת. יחוס יסוד ומלכות (סוד ענג וכבוד) היינו חיות-מחילה = מתנה טובה! (גם מחילה רומז להארת יסוד במלכות - מחילה אותיות מילה ח, לשמונה, ברית מלח יה). המחילה באה על ידי אור גדול של שבת היינו ממש כנ"ל. היות שיש כאן יחוד אור-חיות במלכות זה גם כן טוב אף על פי שעובד אליבא דנפשיה כנ"ל אבל הוא בחי' נוק' ושמור וראוי לכתחילה לעבוד את השי"ת בבחי' זכור ומשפיע כו' סוד תנו עז לאלהים.

אך מיעוט היינו עבודת נוק' שמור כי אות היא לדעת כי אני הוי' מקדשכם ומוחל לכם בחי' שמור על כל פנים, גם זו לטובה הגם שמה טוב אם יגיע לדרגת זכור.