רמ"ח אותיות רכד

בע"ה

שבת פרשת חקת י' תמוז ע"ח (ח"ב) – כפ"ח

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[1]

רכד. רג״ב אמר הטעם מה שהעולם מתחכם יותר בחכמות החיצונים עתה מבשנים הקודמים [זה קשור עם תורה ומדע. ידוע שמשנת שש מאות לאלף הששי העולם התחיל להתקדם בחכמת המדע], שהעולמות עולים תמיד בעלוי אחר עלוי [בדרך כלל אומרים מושג של ירידת הדורות אבל בחסידות אנחנו יודעים שיש מושג של עליית הדורות, ככל שמתקרבים לביאת משיח יותר מתקדמים, וכן מושג של עלית העולמות, שכל הזמן מתעלים עוד ועוד.] וידוע דחכמת העולם הזה הוא הפסולת [תמיד מוסבר שכל חכמות העולם הם האחורים של התורה.] והפסולת כעת ממקום גבוה יותר - [הוא מסיים במילה מאד אהובה בחב"ד:] איידעלערע [עדינות, שהפסולת כעת יותר עדינה.] -...

מה המקור של פסולת? ["פסל לך"] כן, 'הפסולת תהיה שלך', ומזה התעשר משה רבינו, אין עשיר אלא בדעת ואין עני אלא בדעת, זו הדעת של משה. זה דוקא מהפסולת של הלוחות השניות. הרי מהלוחות הראשונות לא היה פסולת, דוקא מהלוחות השניות, של בעלי תשובה היה פסולת, ומה היא הפסולת? כל החכמות החיצוניות, המדע וכו', ומזה התעשר משה.

יש שני אופנים בהתעסקות בחכמות חיצוניות: או שמתעסק עם זה בשביל להתפרנס, כמו שמזכיר אדה"ז בתניא על הרמב"ם והרמב"ן, ויש שמתעסק עם זה רק כדי להעלות משם ניצוצות קדושה ולקשר את זה לתורה. כמו חולין על טהרת הקדש, מה שאנחנו עושים לבנות כל מיני נוסחאות במתמטיקה וכו'.

העניין הזה של עליית העולמות ברוחניות שמשפיע על הפסולת, החכמות החיצוניות, מזכיר סיפור על רבי ישראל מרוזי'ן, שפעם בא אליו חסיד ושאל אותו על כך שהמדע היום אומר שהעולם מסתובב סביב השמש, וזה לא כמו שכתב הרמב"ם וכו' שהשמש הוא סביב כדור הארץ. רבי ישראל מרוז'ין חשב וענה לו שכך הצדיקים עכשיו רוצים. כלומר כפי הדרגות של העולמות העליונים כך מגלים בחכמות החיצוניות בעולם. רואים שהחסיד הזה לא היה מעודכן, את זה גילו 300 שנה קודם, ואילו החסיד כאן ברמ"ח היה מעודכן בהתקדמות המדע בימיו. [אולי גם רצון הצדיקים השתנה לגבי זה שהעולם עגול ולא שטוח] זה כבר כתוב בזהר.

איזה בירור של פסולת יותר נעלה? מבואר בחסידות שיש בירור של הבר מהפסולת ויש בירור של הפסולת מהבר, נוגע להלכות שבת. לברר אוכל מפסולת ביד מותר בשבת כדי לאכול מיד, כלומר שזה בירור פחות חזק. אבל לברר את הפסולת מהבר זה בירור יותר אכותי, שמגיעים עד לפסולת הכי עדינה ומוציאים אותה. בעולמות זה למשל שיש לי צלחת עם אגוזים עם הפסולת שלהם, אז בירור ראשון הוא לקחת את כל האגוזים משם, זה בעולם הבריאה. אחר כך אני עובר שוב ורואה שיש בפסולת עוד קצת אגוזים ומוציא אותם, זה בירור של עולם היצירה. וכשאני עובר עוד פעם ומברר מה שנשאר זהו בירור של עולם העשיה. כך הוא הבירור בדרך אור ישר מלמעלה למטה, בירידת העולמות. אבל הבירור השני, הוא בדרך של אור חוזר מלמטה למעלה, כשאני מוציא קודם את כל הפסולת מהאגוזים, בעולם העשיה. אחר כך אני מתבונן שוב ורואה שיש עוד קצת פסולת ומוציא אותם זה בירור של עולם היצירה, אחר כך מה שנשאר הוא פסולת דקה ועדינה, וגם אותה אני מוציא, וזהו בעולם הבריאה. כך הוא הבירור בעליית העולמות, כדי להגיע לכך שהפסולת תהיה דקה ועדינה יותר. [שבת הרי היא עליית העולמות ולמה הבירור שבדרך עליה אסור?] שבת היא בעולם האצילות, שם "לא יגורך רע", אין בכלל פסולת.

זה מתקשר למה שלמדנו אתמול על כך שיש נקודה מול פרצוף, אבל חב"ד זה באמצע בין נקודה לפרצוף, בספירה. הדוגמא היא מענג שבת, יש מצוה להתענג בשבת. יש כאלה שאכן מהדרים בזה כפשוטו, ומתענגים בסעודת שבת עם כל המטעמים וכו' – אצלם בפשטות סעודת שבת זה 'פרצוף'. בחב"ד מקובל שבכל מה שנוגע לענייני אכילה אפילו במקום מצוה של ענג שבת אין עניין להדר ולאכול הרבה ["ברבורים שלו ודגים"] אצלנו רק שרים את זה, יוצאים ידי חובה... אבל מצד שני לא מסתגפים וממעטים יותר מידי. כלומר יש פרצוף שזה להרבות במאכלים לענג שבת, ולעומת זאת יש נקודה, שזה מי שמסגף את עצמו באכילה, ואילו חב"ד זה באמצע, בספירה, בין נקודה בפרצוף, לא להסתגף אבל לא להרבות באכילה יותר מידי. האכילה של שבת זה לא נקודה, לא כלאחר יד [איפה האכילה של שבת??] תלוי כמה אתה חב''דניק... צריך לראות, אם זה 'בכל דרכיך דעהו' או 'כל מעשיך יהיו לשם שמים'. לכאורה, מי שביום חול אוכל כנקודה, בשבת זה יהיה 'לשם שמים', ומי שביום חול אוכל 'לשם שמים' בשבת זה יהיה 'בכל דרכיך דעהו'.

[השאלה אם בתורה ומדע צריך ללמוד מדע ואז לגלות איך זה רמוז בתורה, או שדרך התורה להגיע למדע?] צריך את שניהם , בבחינת מטי ולא מטי.

התפללו מנחה.