"מרבין בשמחה"

ח' אדר תשפ"ורשימת הרב

בע"ה

"מרבין בשמחה"

אור לבדר"ח אדר תשפ״ו – רשימת הרב

שמחת יחוד ה'

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א [א]

קיצור מהלך השיעור

ברשימה קצרה ומתוקה של ראש חדש אדר מבואר שעבודת "משנכנס אדר מרבין בשמחה" קשורה למצות יחוד ה' שאנחנו מקיימים ערב ובקר. אצל יהודי השמחה היא שמחת האמונה, וככל שהוא מרבה ביחוד ה' – יחודא עילאה, יחודא תתאה ויחוד שני היחודים זה עם זה – הוא מרבה בשמחה. התבוננות 'פורימית' משמחת החותמת ברמזים שאפשר להשתכר מהם "עד דלא ידע"...

"מרבין בשמחה"

"משנכנס אדר מרבין בשמחה"[ב].

"שמחה בטהרתה"[ג], שמעל גם ל"שמחה של מצוה"[ד] (תכלית קיום כל מצות התורה).

"מרבין בשמחה" היינו סוד המילוי של שמחה: שין מם חית הא שעולה "עבדו את הוי' בשמחה"[ה]!

שמחת יחוד ה'

אצל יהודי השמחה הגדולה ביותר היא באמונתו הטהורה והשגתו, כל חדא וחדא לפום שיעורא דיליה [ו], באחדות הבורא יתברך, ב"שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד"[ז]. וכידוע [ח], "שמע... אחד" (עם אותיות עד רבתי) אותיות אשמח עד – אשמח (בשמחת פורים) "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"[ט]. שמחה היא פנימיות הבינה ויחוד (ה') הוא פנימיות הדעת [י] – "אם אין דעת אין בינה אם אין בינה אין דעת"[יא], וד"ל.

בקריאת שמע אומרים קודם "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד", יחודא עילאה, ומיד מוסיפים (תקנת חז"ל [יב]) "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", יחודא תתאה [יג]. תכלית היחוד והשמחה היא ביחוד שני היחודים להיות אחד ממש – עד דלא ידע בין יחודא עילאה, שלמעלה היש האמיתי ולמטה האין [יד], "כולא קמיה כלא חשיב"[טו] ממש ("ברוך מרדכי"), ליחודא תתאה, שלמטה היש הנברא, השקרי, ולמעלה האין הנעלם ("ארור המן").

והנה ביחוד שני היחודים, "שמע ישראל גו'" "ברוך שם גו'" רמוז חדש אדר בדילוג הכי פשוט: "הוי' אחד. ברוך שם".

"הוי' אחד. ברוך שם" עולה אדם הראשון, היינו אדם הראשון לפני החטא (וכידוע באר"י [טז] שמרדכי ואסתר הם עיקר התיקון של אדם וחוה, כאשר המן היינו הנחש הקדמוני).

"ברוך שם" רומז ל"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי"[יז] – "ברוך מרדכי היהודי"[יח]!

ברוך שם מרדכי היהודי עולה אמת-אמת, "חותמו של הקב"ה אמת"[יט], סוד מרדכי, "חותם בתוך חותם"[כ], וד"ל.

מאדר להדר

מובא בספה"ק [כא] שלעתיד לבוא, כדי ליחד את שני היחודים להיות אחד ממש, נוסיף לברוך שם את ו החיבור [כב], ואז יהיה "הוי' אחד וברוך שם", בגימטריא תריג, שלמות התורה והמצוה. והוא בסוד "קלקלתנו [קלקול הדילוג הנ"ל] היא תקנתנו"[כג].

בעצם, אדר ("הוי' אחד. ברוך שם") יהפוך הדר – "י-הוה אחד וברוך שם" (בדילוג שוה של ג-ג אותיות) – סוד המלך הדר, "ושם אשתו מהיטבאל"[כד], שהם הם מרדכי ואסתר, וד"ל.

יש כאן השתלשלות-גלגול של שלשה זוגות – אדם-חוה, הדר-מהיטבאל, מרדכי-אסתר – שעולים יחד 1305, אשה (כאשר מחשבים את ה-אלף כ-1000; מכיון שרק הדר-מהיטבאל עולים אשה, כנודע, הרי שהזוגות הנוספים, אדם-חוה מרדכי-אסתר, עולים 999, סוד שכבת זרע, כנודע [כה]), "הכל מן האשה"[כו], העולה גם "אשה כי תזריע [שכבת זרע] וילדה זכר [דא מלכא משיחא [כז]]"[כח], "דרך ארץ [זיווג דו"נ] קדמה לתורה [גם במעלה [כט]]"[ל] וגם אדם פעמים חויה, וד"ל.

שלש הנשים, שהן העיקר (שהרי "הכל מן האשה", כנ"ל) – חוה מהיטבאל אסתר – עולות 777 (7 פעמים פלא, אהיה פעמים הבל-יחידה), מרדכי-פתחיה (שני השמות של מרדכי, כנודע [לא]), ודוק.

נבנה (סוד בנין פרצוף הנוקבא) סדרה המתחילה 19 (חוה) 97 (מהיטבאל) 661 (אסתר):

המספר הבא בסדרה הוא 1711, משולש 58, חן ("אשת חן תתמך כבוד"[לב]). המספר השביעי, החביב, בסדרה הוא 7777! (בריבוי השביעיות יש 'טעם לשבח' לתאריך המיוחד – ז אדר).

כל שבעת המספרים הראשונים בסדרה – 19 97 661 1711 3247 5269 7777 – עולים 18781, מספר 'חן' (כלומר, מספר סימטרי, הנקרא מראש לסוף כמו מסוף לראש). המספרים שמחלקים את 18781 (חוץ מעצמו) הם 1 7 2683 העולים יחד 2691, 13 (אחד-אהבה) פעמים 207 (אור-רז-אין סוף).