פרצוף שמות המקדש

אור לי"א שבט תשפ"ה – רשימת הרב

דהי"ב פרק ז (לימוד הנ"ך היומי)

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

לאחר חנוכת בית המקדש מתגלה ה' בחלום אל שלמה המלך ומתייחס למקדש אשר בנה ולעתידו. 11 פסוקי החלום פותחים בפסוק: "וַיֵּרָא הוי' אֶל שְׁלֹמֹה בַּלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ וּבָחַרְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה לִי לְבֵית זָבַח"[ב].

כאן בית המקדש נקרא – בפי ה' – "בית זבח". הפסוק כאן רומז גם לכינוי "בית הבחירה", כאשר בפשטות מדובר בבחירה של ה' – "המקום אשר יבחר הוי'"[ג], "ובחרתי במקום הזה", אך בפנימיות אנו לומדים[ד] מכאן שבית המקדש הוא גם המקום שנותן את הכח לבחירה שלנו בקיום כל תריג מצוות התורה (מה שאין כן שלא בזמן הבית, שהבחירה נחלשת ומצוות רבות אי אפשר לקיים[ה]). בהמשך אומר ה' "וְעַתָּה בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים"[ו] – רמז ל"בית הבחירה" ("בחרתי"), "בית המקדש" ("והקדשתי"), "בית הוי'", "בית האלהים" ו"בית אלהים" ("שמי שם") ו"בית עולמים" ("עד עולם"[ז]).

זו הזדמנות להתבונן ב'פרצוף' של עשרה שמות של בית המקדש:

"בית הוי'"[ח] הוא השם השייך לספירת החכמה, בסוד "הוי' בחכמה"[ט].

"בית האלהים"[י] הוא השם השייך לספירת הבינה, לה שייך סוד "אלהים חיים"[יא], כאשר "האלהים" ב-ה הידיעה רומז ל-ה עילאה שבשם ("האלהים" עולה יחוד הוי' א-דני, יחוד זו"נ מכח הבינה-החופה שעליהם).

"בית הבחירה"[יב] הוא השם השייך לספירת הדעת, עיקר כח הבחירה בנפש[יג], כאשר מצד דעת-עליון זו בחירת ה' במקום ומצד דעת-תחתון זו בחירת האדם לעבוד את ה' בלב שלם ובנפש חפצה, לשמור את כל תריג המצוות שכנגד רמח אבריו ו-שסה גידיו.

בית המקדש נקרא גם "מכון"[יד], שם השייך לספירת החסד, כנגדה מכוון הרקיע מכון בסוד שבעת הרקיעים[טו].

"בית אלהים"[טז] (בלי ה הידיעה) כנגד ספירת הגבורה, לה שייך שם אלקים.

בתפארת נמצא "בית זבֻל"[יז], שהרי רקיע זבול הוא בתפארת (ורמז נאה: "בניתי בית זבֻל לך" עולה בנין בית המקדש).

"בית עולמים"[יח] שייך לספירת הנצח, ענין הנצחיות. המקור בכתובים ל"בית עולמים" הוא "מכון לשבתך עולמים"^טז – פסוק של "מכון" השייך לחסד, בהיות הנצח ענף החסד.

לספירת ההוד שייך עצם ה

שם "בית המקדש"[יט], כמאמר חז"ל "'וההוד' זה בית המקדש"[כ].

ביסוד נמצא הכינוי בפסוק שלנו, "בית זבח", שהרי סתם זבח הוא שלמים[כא], ובפרצוף הקרבנות השלמים, שמטילים שלום בעולם[כב], שייכים ליסוד[כג] (בו ברכת השלום – "תמורת שלום מלחמה"[כד] בלשון ספר יצירה – והוא הנקרא בלשון חז"ל "משים שלום בבית"[כה]). "בית זבח" הוא לשון-נופל-על-לשון עם "בית זבל", היסוד מתקשר לתפארת (ושייך גם לדעת, בית הבחירה, כנ"ל שגם הוא רמוז בפסוק דנן).

למלכות שייך, כמובן, הכינוי "בית תפלה" שמיועד לכל העולם – "ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים"[כו]. כל העמים עולים מהעולמות התחתונים בי"ע ונאחזים במלכות דאצילות, מקום אחיזת הגרים[כז]. התפלה היא ענין המלכות, כמאמר דוד המלך "ואני תפלה"[כח]. כל הבית נקרא על שם דוד[כט] ויש לומר שזהו השם העיקרי של הבית השייך לדוד עצמו, שכבש את כל העמים לשם התקרבותם דרך המקדש (כאשר ביאת משיח בן דוד תלויה בהשלמת גיור כל הגרים[ל], והיחידה שלו – העליה החמישית בשלבי המשיח שמתאר הרמב"ם[לא] – היא היעוד של "אז אהפֹך אל עמים שפה ברורה לקרֹא כֻלם בשם הוי' לעבדו שכם אחד"[לב]).

ולסיכום:

וכמה רמזים:

השמות (בלי "בית") – הוי' האלהים הבחירה מכון אלהים זבל עולמים המקדש זבח תפלה – עולים 1765, ה"פ שמחה ("סוד הוי' ליראיו", "אור עולם" כו'), שמחה פו"א, בבית המקדש מתקיים "עבדו את הוי' בשמחה באו לפניו [בבית המקדש[לג]] ברננה"[לד], עבודת ה' בשמחה בזמן שבית המקדש קיים (בבחינת תשובה עילאה, מהרגשת הקירוב לאלקות) לעומת "עבדו את הוי' ביראה וגילו ברעדה"[לה] בזמן שאין בית המקדש קיים (בבחינת תשובה תתאה תשובה של יראה-מרירות מהרגשת הריחוק מאלקות, "מפני חטאינו גלינו מארצנו"[לו], כאשר התשובה היא לשוב וליראה את ה').

והשמות המלאים (עם "בית") – בית הוי' בית האלהים בית הבחירה מכון בית אלהים בית זבל בית עולמים בית המקדש בית זבח בית תפלה – עולים 5473, 13 (אחד-אהבה, מספר השראה ה-3) פעמים 421 ("ונח מצא חן בעיני הוי'"[לז], מספר השראה ה-15). על בית המקדש נאמר "מקדש אדני כוננו ידיך"[לח], הוא נברא בשתי ידיו של ה'[לט] (עליהן נאמר "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים"[מ]), ויש כאן חלוקה לחמשה שמות ראשונים (כנגד ה אצבעות יד ימין) העולים 2197, 13 בחזקת 3 (השראת השכינה בישראל ועוד משיח, כנודע) וחמשה שמות אחרונים (כנגד ה אצבעות יד שמאל) העולים 3276, חי פעמים יעקב (ז"פ הוי')[מא].