שמחת בית השואבה

"שובו לבצרון" – תשובת סוכות

אין עוד "מגיד משנה", אין עוד "אסיר", וגם התשובה כאן היא תשובה מאד מיוחדת – "שובו לבצרון". מה פירוש "בצרון"? הפסוק נאמר על ידי זכריה בתחלת בית שני, כשיוצאים ושבים מגלות בבל, ורש"י כותב ש"בצרון" הוא "כחכם וכבודכם". כשעם ישראל שב לציון הוא צריך לדעת במודע שהוא שב לכח שלו ולכבוד שלו. זה נקרא "בצרון". יש  מפרשים שהפשט "בצרון" הוא ירושלים, עיר הקדש, היא הבצרון-המבצר שלנו, עם ישראל. ויש מפרשים – הכל פירושי הפשט – שבצרון היינו לשוב אל ה', "שובה ישראל עד הוי' אלהיך", ה' הוא המבצר שלנו.

אז בעצם יש פה שלשה פירושים במפרשים הראשונים מהו "בצרון". למה אנחנו מאריכים בזה? חוץ מה"מגיד משנה", אנחנו רוצים לומר שזו התשובה של חג הסוכות. הרי כל החדש הזה הוא חדש של תשובה. יש תשובה של עשרת ימי תשובה, וגם בתוכם לא הרי תשובת כראש השנה כתשובת יום כיפור. אחר כך, מוצאי יום כיפור, יש ווארט חסידי ש'עכשיו הגיע הזמן לעשות תשובה' – התשובה בין יו"כ לסוכות. חג הסוכות הוא עוד שלב, עוד מדרגה יותר נעלית של תשובה – תשובה משמחה. בכללות עשי"ת הם "שמאלו תחת לראשי" – שמאל הוא יראה, תשובה מיראה שהופכת את הזדונות לשגגות. אבל סוכות הוא כבר "ימינו תחבקני". או שזו תשובה מאהבה, שחז"ל אומרים שהופכת זדונות לזכויות ממש, או, יותר גבוה – המקור של אהבה רבה בתוך אמא עילאה, "אם הבנים שמחה" – שזו תשובה משמחה רבה, לכן זהו "זמן שמחתנו".

מה שרוצים לומר שהתשובה של היום היא התשובה של הפסוק הזה – "שובו לבצרון", צריך לשוב לבצרון שלנו, לכח שלנו, לכבוד שלנו. "דידן נצח", זה הסימן של הלולב. צריך לחזור לירושלים עיר הקדש, שהיא שלמות היראה, כפי שהוסבר לאחרונה ששלמות היראה היא כאשר היראה נכללת באהבה והאהבה בתוך היראה, כמו בעקדת יצחק. זה ירושלים, יראה שלמה – מתי היראה שלמה? בהתכללות האהבה בה. זה גם כן "שובו לבצרון". הפירוש השלישי הוא הכי פשוט, אפשר לומר, שה' הוא המבצר שלנו, הוא הבצרון שלנו.

הפירוש של רש"י הוא פירוש של שלמות העם, שהעם צריך לשוב לעצמו – לכח שלו ולכבוד שלו. בעשרת ימי תשובה זה לא קורה, ניט-שייך בכלל, אבל עכשיו, בחג סוכות, עם הלולב, ה"דידן נצח", בידים שלנו – זה הזמן שהעם יחזור לעצמו, יתאושש, יתחזק, יחלים. הפירוש ירושלים הוא שלמות הארץ – הרי ירושלים היא לב ארץ ישראל, ובלב ירושלים יש את בית המקדש. זהו פירוש של שיבת ציון. יש ירושלים ויש ציון בקבלה. תשובה לה' היא פשוטו כמשמעו, לקב"ה, אבל בעיקר זה בא לידי ביטוי – אם מדברים על שלש השלמויות – בתורה הקדושה, ש"אורייתא וקוב"ה כולא חד". עד כאן הפירוש של "שובו לבצרון".

הבטחת "היום" ל"אסירי התקוה"

אחר כך כתוב "אסירי התקוה". המפרשים מסבירים – מהו אסיר? שהוא קשור בעצם, התקוה אוחזת בו, מחזיקה בו לגמרי. מה התקוה שלו? המפרשים אומרים שהתקוה היא התקוה לביאת משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש. בחג סוכות אנחנו הולכים להתחזק בתקוה ש"הנה זה בא", ו"כבר בא", בלשון הרבי, להיות אסיר תקוה. מי שעושה את התשובה הראשונה, "שובו לבצרון", הופך להיות אסיר תקוה.

מה ההמשך? "גם היום". כאשר רבי יהושע בן לוי שאל את המשיח מתי יבוא – אסיר תקוה הוא מחויב המציאות לתקוה לביאת משיח צדקנו עכשיו – ואז יש לו "גם היום", "היום" שעונה משיח לרבי יהושע בן לוי ששואל "אימתי קאתי מר?". בפשטות ובבטחה הוא אומר לו "היום", היינט, עם כל ההמשך וכל הפירוש שלא נאריך בו עכשיו. אנחנו, "אסירי התקוה", יש לנו גם את הסוד של "היום". לא כתוב כאן "היום אם בקֹלו תשמעו", כמו שמנמק אליהו הנביא לרבי יהושע בן לוי – רק "היום".