מצפים למקדש

ראש חדש אדר תשפ"ג

בניין המקדש הוא יעד ותכלית מוצהרת במדינה יהודית מתוקנת

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"[א]. מצוַת בניין המקדש התקיימה לראשונה בהקמת המשכן במדבר, לאחר מכן בגלגולי המשכן בארץ ישראל, ולבסוף בבניין הבית הראשון והשני בירושלים בהר המוריה. השלמת המצוה תהיה בבניין בית המקדש השלישי, במהרה בימינו[ב].

השראת השכינה במקדש היא תכלית הבריאה, "בשעה שברא הקב"ה את העולם נתאווה שיהא לו דירה בתחתונים"[ג]. כך היה ביציאת מצרים, "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם"[ד], וכך יתגשם בשלמות בבית השלישי, "שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר ה' צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ"[ה]. הציפיה לבית המקדש השלישי עוברת כחוט-השני במסורת ישראל: בהבטחות הנביאים, בתפילות ובברכות, בחגים ובמועדים, בימי שמחה ובימי אבל, בספרות ההלכה והמנהג, במדרש ובאגדה, בקבלה ובחסידות, בפי העם ובמורשת הדורות.

בית המקדש לא נועד רק עבור עם ישראל. זהו בית קדושה כלל אנושי (אוניברסלי), אליו באים מכל האומות לתפלה ועבודת ה'[ו]. חזון המקדש השלישי כרוך בתיקון העולם כולו, מהפכת האמונה והשלום העולמי: "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם... לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה"[ז]. "וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים לְבַקֵּשׁ אֶת ה' צְבָאוֹת בִּירוּשָׁלִָם וּלְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ה'"[ח].

הסדר הנכון הוא שהמקדש נבנה לאחר מינוי מלך בישראל ולאחר הנצחון על האויבים, "וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח"[ט] – "שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה"[י]. המלך מאחד את העם כולו[יא], וכך בניין המקדש נעשה בהסכמה לאומית רחבה[יב]. גם המלך האמיתי מצדו משתוקק לבניין המקדש, כדוד המלך שחפץ בכל לבו למצוא את מקום המקדש ולבנותו, וגם כשנמנע ממנו לבנות הכין בכל כוחו את הבניין (קניית המקום, הכנת החומרים והתכניות, סדרי העבודה ומשמרות הכהנים והלויים)[יג]. גם לעתיד לבוא (במהרה בימינו), 'דרך המלך' היא שהמקדש השלישי יבנה בידי המלך המשיח[יד].

במדינה היהודית המתוקנת, בניין המקדש הוא יעד ותכלית מוצהרת[טו]. ודאי יבוא היום בו יבנה המקדש השלישי בהר הבית ונהרו אליו כל הגויים. לכך אנו מצפים אלפי שנים (אנו ועוד רבים מבין האומות) ולשם כך התכנסנו לכאן מארבע כנפות הארץ. אכן, אי אפשר לגשת כראוי לבניין המקדש לפני הצעדים הראשונים בתיקון המדינה, כמו העמדת מנהיגות מאמינה, טיפול שורש בבעיות הבטחון, תיקון המשפט ועוד – לכך יש להפנות את מירב המאמצים והמשאבים. בהמשך הדרך (אשר תהיה "דרך ארוכה וקצרה") נגיע בע"ה אל בניין המקדש, בהסכמה לאומית רחבה ובדרכי שלום. אכן, כבר היום, נדרשות פעולות ממלכתיות לחיזוק הריבונות היהודית במקום המקדש, לחיזוק ועידוד הציפיה למקדש ולהכנות לבניינו העתידי.

בניין המקדש יבוא כשיא של חזרה בתשובה, תשובת היחידים ותשובה ציבורית גם יחד, "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם וּפָחֲדוּ אֶל ה' וְאֶל טוּבוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים"[טז]. "וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין"[יז].