אור ל-כ' כסלו תשע"א, שבת קדש, כפר חב"ד

עניני י"ט כסלו

[רשימות השומעים מהזכרון]

א. מאורעות י"ט כסלו

אנו מציינים ג' מאורעות בי''ט כסלו: הסתלקות הרב המגיד, שחרורו של אדמו"ר הזקן וכן לידת נכדתו של אדה''ז, מנוחה רחל, בתו של אדמו"ר האמצעי, שנולדה ביום השחרור עצמו.

מאורעות י"ט כסלו ע"פ סדר חשמ"ל

שלשה ארועים אלה הם על פי סדר חש-מל-מל:

הסתלקות הצדיק פועלת הכנעה, "אבד צדיק מן הארץ" (כמובן יש עליה של כל עבודתו בחייו ביום זה, והוא שביק את חייו, את אמונתו אהבתו ויראתו, לכל חי, אך עדיין ההרגש הכללי ביום זה הוא של הכנעה – חש, "וידֹם אהרן").

היציאה מבית האסורים הינה הבדלה, יציאה והבדלות מן הקליפה (לצורך התחלה חדשה בגילוי תורת החסידות).

לידה (של בת, בחינת מלכות) היא כמובן המתקה, ובפרט לידה של נשמה הקשורה בעצם לארץ ישראל, ארץ החיים.

שני הארועים האחרונים היו באותו יום, על דרך כפילות ה"מל-מל" שבאים בסמיכות. ואילו הסתלקות המגיד, ה"חש", ארעה כו (כמנין שם הוי') שנים קודם לכן. השנה מלאו רחל שנים להסתלקות המגיד ו-רבי שנים לגאולת אדמו"ר הזקן, לפי זה הרבנית מנוחה רחל מתחילה היום את פרק ס"ג (בפעם השניה). ראוי לומר אותו.

השם 'מנוחה רחל' והקשר לא"י

השם מנוחה רחל, ניתן על ידי אדמו"ר הזקן על שם בתו רחל שנפטרה בצעירותה (אחרי שנישאה) ועל שם המנוחה שהיתה לו בגאולת י"ט כסלו.

היא ידועה בקשר האמיץ שלה לארץ ישראל – היא עלתה לארץ במסירות נפש וייסדה את הקהילה האשכנזית בחברון עיר הקודש – עד כדי כך שכשהציעו לה כשידוך, בזיווג שני, את אדמו"ר הצמח צדק (שממנו ידועה האימרה "מאך דא ארץ ישראל"), אמרה שתסכים רק אם יבוא לארץ[א] אך היא אינה מוכנה לעזוב את הארץ (שליחות שניתנה לה ע"י אביה). למעשה, כל המאורע של י"ט כסלו קשור לארץ ישראל (החל מההאשמה של שליחת הכספים לארץ ישראל ע"י אדמו"ר הזקן)[ב].

ב. "לשבור למשפיעים את החלונות"

באחת השנים בה חל כ' כסלו ביום שבת (כמו השנה), הרבי הזדעזע שאין מתוועדים גם בליל שבת והתבטא שצריך "לשבור למשפיעים את החלונות". מה הכונה?

החידוש של אדה"ז – בעלי תשובה

ידוע ההבדל בין אדמו"ר הזקן (ראש שושלת חב"ד) למגיד ולבעל שם טוב, שבניגוד למגיד ולבעל שם טוב שהיו להם "גבורים" וצדיקים, חידושו של אדה"ז היה שהוא עסק רבות גם בעשיית בעלי תשובה. ודאי שהמגיד והבעש"ט קרבו את היהודים הפשוטים, ה"עמך", אבל הם לא התעסקו במיוחד ובאופן שיטתי עם "עבריינים" (כמובן שגם אצלם יש סיפורים, מאד נפלאים, של קירוב עבריינים).

ענינו המיוחד של אדה"ז הוא דוקא בעלי תשובה (כפי שרצה לקרוא לתנועת החסידות תנועת בעלי התשובה), וכידוע בענין החלום שחלם אדמו"ר האמצעי. היו עוד צדיקים גדולים שעסקו בכך, כמו רבי אהרן הגדול מקרלין – שעשה שמונים-אלף בעלי תשובה, ולכן המגיד קרא לו יד ימינו, "ימין מקרבת" – אך זה היה ענינו המובהק של אדה"ז בדרך של חב"ד.

"קול דודי דופק"

הרבי הקודם כותב בשם אדה"ז שהניגון (מעשרת הניגונים שלו) שהכי פעל הרהורי תשובה אצל שומעיו (מפי אדמה"ז עצמו) היה "קול דודי". "קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי וגו'". נשאלת השאלה איפה הדוד דופק? מהיכן המשיח יכנס לגאול אותנו? הפשט הוא שהוא דופק בדלת, אבל אם לא פותחים אפשר שיכנס גם דרך החלון או הארובה[ג] (וכן אפשר שיבוא דרכם לכתחילה).

בפסוק[ד] קול דודי יש ארבע דרגות של הכלה, "אחֹתי-רעיתי-יונתי-תמתי". אחותי היא ודאי מלשון אח, הרומז לארובה. וכן, חז"ל דורשים תמתי-תאומתי, ג"כ לשון אח וארובה. רעיתי היא לשון ארעא, ארץ, הרומז לדלת. "יונתי" רומז לחלון, באופן פשוט היונה נכנסת דרך החלון, למרות שיש פסוק "כיונים אל ארבתיהם".

אם כן, כשהרבי אומר שצריך לשבור את החלונות של המשפיעים, הכונה היא ודאי כדי לאפשר למשיח להכנס, בפרט המשיח שבבחינת יונה, הסמל המובהק של כנסת ישראל, וגם סמל השלום, ודוק.

לשבור את החלון – להביא את האור למידות

נסביר מה פירושו של "חלון". מובא בקבלה שיש ארבע דרכים של הארה – יש בזה הרבה שמועות שונות בכתבי האריז"ל אך כאן נביא את הדרך הפשוטה ביותר: הארה בקרוב מקום, בריחוק מקום, דרך חלון ודרך נקב.

אור אין סוף ב"ה מאיר בכתר דאצילות בקרוב מקום; משם, למוחין חכמה ובינה, אבא ואמא (שהם "תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין"), מאיר האור בריחוק מקום (וגם במדרגה זו יש מעין חלון המגביל את כמות האור המאיר באבא ואמא); הארת הבינה במדות, מח בלב, היא דרך חלון (יסוד אמא), אם יש הפסק בין המח ללב זה כבר קליפת עמלק; ההארה מהזעיר אנפין לנוקבא היא דרך נקב. מוסבר בקבלה שהנוקבא דבוקה לזעיר אנפין מאחוריו ומקבלת ממנו דרך נקב וע"כ נקראת נקבה.

תפקידו של המשפיע להיות צנור, להעביר למושפע את דרכו ותורתו של הרבי. הארת המשפיע במושפע היא דרך חלון כנ"ל (וגם מהרבי הוא מקבל דרך חלון רוחני יותר). אם החלון אטום ורצון הרבי לא מגיע (למשפיע וממנו) למושפע, יש צורך לשבור את החלון. כמו כן, אם החלון אטום וההתבוננות אינה פועלת אהבה ויראה בלב, יש להכרית את הערלה – קליפת עמלק, ולשבור את החלון האטום.