מצוות המלחמה

המניעים הקדושים למלחמה באויבי ישראל

ז' אדר תשפ"ג

למלחמה באויבי ישראל היום יש ארבעה מניעים עיקריים, ארבע מצוות כלליות הכרוכות זו בזו: הצלת נפשות, נקמה, ביעור הרע וכיבוש הארץ.

בראש ובראשונה, הצלת נפשות, שמירה על חיי ישראל (בכל מקום שהם) – "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ"[א]! "כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא"[ב] ופיקוח נפש דוחה את כל התורה. במישור הציבורי, הצלת נפשות מחייבת לנקוט מדיניות של יד קשה כלפי גורמים עוינים, לנקוט יוזמה התקפית ולצאת למלחמת מצוה "לעזרת ישראל מיד צר"[ג], לאור הכלל הגדול "הבא להרגך השכם להרגו"[ד]. זהו התפקיד העיקרי של כל מלכות-שלטון, לדאוג לבטחון האישי של האזרחים ולבער את נגע שפיכות הדמים[ה] (וכאשר השלטון מותיר חלל ריק, אזלת יד והפקרות, הרי בכך הוא מזמין יוזמה פרטית של בני העם הכואבים).

הנקמה: פעולות תגמול וענישה, הן כלפי הרוצחים עצמם (כמו ביצוע עונש מוות למחבלים), והן כלפי מעגלים נרחבים התומכים ומעודדים את הטרור. מול הבזיון והחרפה של הדם השפוך, הנקמה מהווה תקומה ומחזירה את כבוד האדם וכבוד עם ישראל. "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ"[ו].

ביעור הרע: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח"[ז] – הרוע בעולם מגיע לשיאו ותמציתו בעמלק הנגוע בשנאת יהודים תהומית. בכל דור ודור, ממשיכיו של עמלק קמים עלינו להשמידנו, כמו במגילת אסתר, והמלחמה בעמלק תסתיים רק בתיקון העולם בעת הגאולה האמתית והשלמה.

כיבוש הארץ: ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל לנחלת עולם מאת בורא העולם ככתוב בתורה. מצות ירושת הארץ, כיבושה ויישובה, כוללת מלחמה באויבי ישראל היושבים בארץ, "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם... וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ"[ח]. הדמיון המסוכן כאילו אפשר לתת מקום מסוים בארץ לגורמים עוינים 'מתפוצץ לנו בפנים', כאזהרת התורה "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ"[ט], וכפי שאנו רואים בעינינו בימינו (כמו חרפת 'הסכמי אוסלו' הזועקת לתיקון).

מעל ארבע המצוות הכלליות הללו, מרחף עניין ההקרבה ומסירות הנפש הנדרשות במלחמה. מסירות הנפש של ישראל היא ביטוי נשגב של קידוש השם בעולם, "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם"[י].

יהי רצון שמסירות נפשם של הקדושים שנהרגו בימינו על קידוש השם תהיה הצרה האחרונה לפני ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, "לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַה' וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים"[יא].

לעילוי נשמת האחים הקדושים – יעקב ישראל ואשר מנחם פלאי, הלל מנחם ויגל יעקב יניב – ה' יקום דמם.