1

בע"ה

ווארט ליום הולדת התמים שלום-בער הענדל (ד' מנחם-אב)

ה' מנחם-אב ס"ח – טלפונית

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

הפרק החדש של שלום-בער הוא פרק י"ב בתהלים. יש שם תשעה פסוקים – האחרון הוא פסוק ט. אמרנו שתשעה פסוקים ודאי צריך לכוון כנגד ט' היכלין, ט' הספירות מכתר עד יסוד, והפסוק האחרון הוא ה"צדיק יסוד עולם". ספרנו את הסיפור ש-9 זה אמת (בשם הרבי), ואמת זה הפנימיות של ספירת היסוד. אם כן, הענין כאן – צריך לגלות בתוך הפסוק האחרון את נקודת האמת, שנקראת גם נקודת ציון, הנקודה הפנימית שבלב, שקשור גם עם הזמן הזה של "ציון במשפט תפדה", (שכתוב בחסידות שציון זה הנקודה הפנימית שהיא נקודת האמת). אמת זה דבר שלא מאכזב, שכל הזמן "לא שניתי" – שבאיזה תהפוכות שלא תהיינה בנפש יש משהו קבוע שזה האמונה בה' ושמחה של מצוה והתשוקה ללמוד תורה ולעזור ליהודים, אלו הדברים האמיתיים והקבועים שמה שלא יהיה זה נשאר. זה כח המניע הבלתי מתנועע, שלא משתנה בעצמו ומניע את כל המעשים של היהודים.

הפסוק הוא "סביב רשעים יתהלכון כרום זלות לבני אדם". זה הפסוק היחיד של הפרק שהצ"צ מפרש ב"יהל אור" – כדרכו שמביא מכל מיני מקורות – והמכנה המשותף, מהזהר וכל ספרי הקבלה, ש"סביב רשעים יתהלכון" זה הקליפות שקדמו לפרי וסובבות את הפרי (על דרך "רשע מכתיר את הצדיק" – אפילו בחז"ל ובספרי הקבלה זה מוסבר גם באופן חיובי, שלא רק מקיף בשביל להזיק, אלא שבסופו של דבר הוא מכתיר אותו, בבחינה של הרע כסא לכבוד, ולא רק כסא אלא כתר). בכל אופן, כך מסבירים כאן, ש"סביב רשעים יתהלכון" זה ג' קליפות האגוז. מביאים את משל האגוז. הפרי בפנים זה הצדיק עצמו, לכן זה הפסוק ה-ט (גם ר"ת טוב, "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו"). למה ה' שם לו רשעים מסביב? כדי שיתגבר ויתעצם. כמו שתמיד כתוב בחסידות שכל נסיונות החיים זה בשביל להתגבר, שבזה מתעצמים, וכשמתעצמים עם האמת שגם מתפשטת החוצה ממילא שובר את הקליפות שצריך לשבור, מתגלה, ובכך הקליפות יצליחו להכתיר אותו (בכך שהצליח לשבור אותם). עד כאן החלק הראשון של הפסוק.

החלק השני: "כרם זלת לבני אדם". "כרם זלת" זה שתי מילים משונות שאין כמעט דוגמה להן בתנ"ך. הצ"צ מביא מהמדרש שני מובנים – רום זה לשון התרוממות וזולות לשון בזוי וזול – שיתרומם מה שעכשיו זל ובזוי, או שיושפל ויוזל הרם. יש עוד חז"ל, יותר ידוע וגם יותר משמעותי בעבודת ה', ש"כרם זלת" זה דבר שעומד ברומו של אדם ובני אדם מזלזלים בו, ומהי? תפלה. הסברנו לילדים שיש אנשים שנכנסים לבית כנסת ומהר-מהר רצים ושמים תפלין ותוך חמש דקות כבר נמצאים אחרי התפלה. זה זלזול במה שעומד ברומו של עולם. מה שעומד ברומו של עולם, הכי גבוהה, זה עבודת התפלה – כתר, לעומת התורה שזה חב"ד. הסברנו באריכות שאם אדם לומד ולא מתפלל הלימוד עלול לגרום לגאוה, ותפלה אמיתית שומרת שגם הלימוד יהיה בבטול אמיתי לה'. מזלזלים בתפלה כי – מה הרווחתי מזה? אם אני לומד תורה אני מעשיר את הידע שלי. תפלה זה חבל על הזמן. היא גופא הנותנת – אם לימוד התורה רק בשביל הידע אפול בידי הרשעים הסובבים אותי להכשילי בזה, להפיל אותי בקליפת תניא, גאות ת"ח מלמודם (כנגדה כתב אדה"ז את ספר התניא). נקודת האמת זה כל הענין של עבודת התפלה – עבודה שהיא בלב, לגלות את הנקודה הפנימית שבלב, נקודת ציון. זאת אומרת שהסך-הכל של הפסוק שהוא מדבר על הצדיק שמסובב על ידי רשעים – "סביב רשעים יתהלכון" – והעצה לו הוא שיתבונן ב"כרם זלת לבני אדם", שידע שרק אותו דבר שעומד ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בו יכול להוציאו ממעצר. אותו דבר רם בעצם – "רם על כל גוים ה'" – ויכול להתגבר על קליפת עמלק העולה רם. לכן כתוב שכלי זין של המשיח (זמירות ישראל נגן) זה התפלה של המשיח.

המשיח זה ה"גנני" של הזהר, שכולם זורקים עליו אבנים ואומרים שהוא משוגע – הוא עצמו ה"רם זלת", הדבר שעומד ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בו. הרשעים סובבים אותו או להזיק לו, או פשוט להסתיר אותו – מספיק להם שהוא לא יתגלה, שלא יחשף יותר מדי. כדי שכן ישבור מחסומים אלו הכלי זין שלו זה התפלה.