בע"ה

כינוס ילדים ט אדר

ט אדר סז – רמת אביב

סיכום שיעור הרב יצחק גינזבורג שליט"א[1]

ערב טוב ילדים. ביום ראשון היה היארצייט אולי הכי חשוב בכל השנה – היארצייט של משה רבינו, אז היום נדבר קצת על משה רבינו. ידוע שמשה רבינו גם נולד ב-ז אדר וגם הסתלק ב-ז אדר. כשהפור נפל להמן הרשע על חדש אדר הוא שמח, כי ידע שזה הסתלקות משה, וחשב שזה חדש טוב עבור שונאי ישראל להשתלט עליהם. אמנם, הוא לא ידע שזה גם יום הולדת של משה רבינו, וביום הולדת "מזלו גובר". מכיון שמשה רבינו הוא כנגד כל ישראל, כשמזלו גובר גובר גם מזלם של כל ישראל, ולכן זה יום טוב לעם ישראל. זה היה ביום ראשון.

נתבונן ברעיון חסידי שמתאים לכל אחד מאיתנו, מקטן ועד גדול. אפשר לשאול, שהרי משה רבינו נולד מאה ועשרים שנה לפני שהוא הסתלק – קודם הוא נולד ואחר כך הוא הסתלק. אם המן הרשע כל כך שמח שנפל לו הפור כי אז מת משה, מה זה כל כך משנה שמשה גם נולד אז? הרי לכאורה העיקר זה מה שבא אחרון – זה שמת באותו, שלכאורה מבטל את זה שנולד קודם לכן. מה יכול להיות התירוץ על קושיא זו? באמת הוא נולד לפני שנפטר, אז מה זה משנה שנולד? אפשר לומר שכמו ש"דוד מלך ישראל חי וקים" ו"יעקב אבינו לא מת" כך משה רבינו עדיין אתנו ולא באמת הסתלק. אך זה לא הפירוש העיקרי. הפירוש האמיתי לענין זה הוא שמשה רבינו כל הזמן נולד מחדש, העיקר אצלו זה שנולד מחדש. כל החדש הזה הוא יום הולדת של משה – יש מדרש שאומר שמשה נולד בראש חדש אדר, אף שמפורש בגמרא לא כך, והרבי מסביר שזה בהיות שר"ח כולל את כל החדש. כל החדש זה יום הולדת שלו. משה רבינו נולד בכל דור ודור – בכל דור יש רבי, ראש בני ישראל, וזה משה רבינו. לכן כתוב בזהר הקדוש שההתפשטות של משה בכל דור ודור – בכל פעם נולד מחדש. אבל אפילו זה לא הכי עמוק. יש משהו שמשה רבינו כל כך צדיק, כל כך קרוב לה', שאצלו הזמן לא בדיוק כמו אצלנו. הקושיא היתה איך יתכן שאף שקודם נולד ואז מת, בכל זאת העיקר שנולד – איך המיתה לא מבטלת את הפטירה? הדבר הכי עמוק בזה, שהזמן של משה רבינו לא כמו הזמן שלנו. בזמן שלנו זה מהעבר אל העתיד – קודם קורה משהו, ואז עוד משהו, ואחר כך עוד משהו. אצל משה רבינו זה לאו דווקא כך, וזה החידוש שלו, שיש לו כח לנסוע באיזה כיוון שהוא רוצה. רוב האנשים יכולים לנסוע רק מהעבר לעתיד, אבל משה רבינו – כמו במכונית – יכול לנסוע גם מהעבר לעתיד וגם מהעתיד לעבר. אולי מישהו קרה ספר דמיוני על מכונת זמן – שאפשר להכנס לתוך המכונה ולנסוע לעבר. איך נוכיח שמשה רבינו הוא הסוד של מכונת זמן? מכונת זמן = 613 (כל מצוות התורה) = משה רבינו (שנתן ב"תורת משה עבדי" מצוות כמנין שמו). זה אומר שכל יהודי שמקיים תריג מצוות הוא גם כן כמו משה רבינו, הוא מכונת זמן, שיכול לנסוע לאיזה כיוון בזמן שהוא רוצה. למשל, יש אחד שרוצה להיות צעיר, ויש אחד שרוצה להיות יותר זקן – ילד בדרך כלל רוצה להיות יותר גדול, אבל מישהוא כבר מבוגר מאחל לעצמו להיות יותר צעיר. מי שמקושר למשה רבינו הוא חפשי לגמרי לנסוע בזמן באיזה כיוון שהוא רוצה. כתוב שבעל תשובה, כשעושה תשובה אמיתית, זה כמו שהוא קיים כל תריג המצוות – אפילו ברגע אחד – ואז, אם עושה תשובה בשלמות, מאהבה, הוא כמו מכונת זמן, חוזר אחורנית ומתקן כל מה שעשה, הופך את כל העבירות למצוות (נראה שעושה אותו דבר, אבל בפנימיות זה מישהו אחר שעושה, בכוונה לשם שמים – וזה הופך למצוות, כי מביא אותו ליותר אהבה ויראה). כך אפשר לנסוע לעבר, ואפשר גם לנסוע לעתיד. לנסוע לעתיד זה לנסוע לימות המשיח – זה מה שהרבי רוצה מאתנו. לנסוע לעבר בתשובה כבר עשינו – הרבי אמר שכבר עשו תשובה – וכעת צריך לנסוע מהר לעתיד, למלך המשיח, שגם הוא משה רבינו, "הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון". המסר הוא, שאנחנו, יהודים, לא מוגבלים בזמן בכלל – מישהו יכול למות ואחר כך בעצם הוא נולד, כי הכיוון של הזמן לא מגביל אותנו. היהודי יכול לבחור אם לנסוע קדימה בזמן או אחורה בזמן, לפי התיקון שרוצה לעשות. אנו למעלה מהזמן. גוי, להבדיל, הוא למטה מהזמן – גוי לא יכול לתקן את העבר. גם כשהוא עושה תשובה – והוא יכול לעשות – זה עוזר מכאן ולהבא, אך לא מתקן את העבר. רק יהודי, שקשור למשה רבינו, יש לו את הסוד של מכונת זמן, שיכול לנסוע אחורנית ולתקן הכל ויכול לנסוע קדימה, אל משה רבינו של העתיד, משה רבינו של היום. שנזכה כולנו להיות כמשה רבינו, שתהיה לנו המכונת זמן שלנו, שנוכל לחזור אחורנית ולעשות יותר טוב אם עשינו איזו שגיאה, ועיקר המכונת זמן היום זה לנסוע לתוך העתיד מכח משה רבינו ולהביא את המשיח שיגאלנו תיכף ומיד ממש.