תורה חדשה מישראל לאומות

י"ד תמוז תשפ"ג – רשימת הרב

תורת משיח והמהפכה הרביעית

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

תורה חדשה מנשמות ישראל

יעוד עיקרי של ימות המשיח – ובמובן מסוים השיא שלהם[ב] – הוא גילוי של "תורה חדשה" (כפי שדרשו חז"ל על הפסוק "כי תורה מאתי תצא"[ג], "חידוש תורה מאתי תצא"[ד]). משיח מביא גאולה לעולם כולו ויש להתבונן האם יש שייכות לתורה החדשה שלו לכל באי עולם. הרבי מליובאוויטש הורה שצריך כבר "לחיות עם משיח"[ה] ולכן יש לעסוק ולהתבונן בנושא ולבנות השקפה נכונה על היחס לאומות העולם בדורנו, שהוא "[דור אחרון לגלות ו]דור ראשון לגאולה"[ו]:

בכלל, הכח של נשמות ישראל לחדש בתורה נובע מ'בעלות' שלהם על התורה[ז] ובעומק[ח] מכך שבשרשן הנשמות הן למעלה מהתורה – "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר"[ט], גם לתורה הקדומה[י] – והן משפיעות ומחדשות בה (כחתן לכלה – "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"[יא], "אל תקרי 'מורשה' אלא 'מאורסה'"[יב]). כך, עצם ה"תורה חדשה" של משיח, החידוש המוחלט בתורה, צומח מתוך נשמת ישראל (כפי שהיא מושרשת בהעלם העצמי של אור בעצמות המאור[יג], גבוה באין ערוך משרש התורה הקדומה, ועד לעצמות ממש בה "ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד"[יד] ממש ואין לחלק בהם כלל). על צמיחה משיחית זו של התורה, הנובעת מלמטה למעלה, מתוך עם ישראל, נאמר "אמת ['אין אמת אלא תורה'[טו]] מארץ [נשמות ישראל, 'כי תהיו אתם ארץ חפץ'[טז]] תצמח"[יז], והיא-היא תורתו של משיח בו נאמר "צמח שמו ומתחתיו [מלמטה למעלה] יצמח"[יח].

השפעת "תורה חדשה" לאומות

אכן, הרבי התבטא שההבדל בין יהודי לגוי הוא שהיהודי הוא משפיע בעצם ואילו הגוי הוא מקבל בעצם[יט]. תפקידו של עם ישראל הוא להשפיע על אומות העולם, ללמד אותם לירא את ה' ולעבדו, כפי שפוסק הרמב"ם[כ]. וכך, גם את ה"תורה חדשה" הנובעת מתוך נשמתנו עתיד להשפיע המשיח, ועם ישראל בכלל, לכל באי עולם. כך מסיים הפסוק "כי תורה מאתי תצא – ומשפטי לאור עמים ארגיע"[כא]. כך גם כתב הרמב"ם שכאשר המשיח "ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'" גם "יבואו כל הגוים לשומעו"[כב]. גם את חיבורו הגדול חותם הרמב"ם "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"[כג].

ה"תורה חדשה", שמתגלה מעצם נשמות ישראל, שייכת למדרגת היחידה – היא מתגלה דווקא על ידי המשיח, היחידה הכללית של נשמות ישראל[כד], משום שהוא זוכה לגילוי היחידה[כה]. לכאורה, מדרגת היחידה שייכת רק לישראל[כו], אך בנרנח"י של המשיח עצמו, חמש העליות שלו בפסוק "[א] הנה ישכיל עבדי [ב] ירום [ג] ונשא [ד] וגבה [ה] מאד"[כז], המתבטאות בחמשה שלבים של פעולתו שמתאר הרמב"ם – "[א] יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, [ב] וילחם מלחמות ה'... [ג] ובנה מקדש במקומו, [ד] וקבץ נדחי ישראל... [ה] ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר 'כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד'[כח]"[כט] – היחידה של המשיח, ה"מאד" שלו, היינו ההשפעה שלו על אומות העולם. כלומר, היחידה שביחידה, שלגמרי למעלה מטעם ודעת (של התורה הנגלית), היא דווקא ההשפעה לאומות העולם. ויש לומר שהשפעה ממקום נעלה זה מגלה גם בהם מעין בחינה של היחידה[ל], את ניצוץ היהדות הנעלם והמקיף לגמרי שבהם (כפי שיתבאר) – גילוי זה הוא המאפשר לכולנו יחד, ישראל והעמים, "לעבדו שכם אחד", עבודה בכל לב, נפש ומאד (בבחינת יחידה)[לא].

"בכנף איש יהודי"

לאור הנ"ל מתברר שעיקר ענינה של ה"תורה חדשה" יהיה בשינוי עצם הגדר והחילוק בין ישראל לעמים. זהו הסוד הפנימי של הדוגמה שנותנים חז"ל ל"חידוש תורה" – השינוי בהלכות שחיטה, כאשר הלויתן ישחט בסנפירו את שור הבר (אשר ינתוץ אותו בקרניו). בחסידות מבואר[לב] כי הלויתן ושור הבר הם שני סוגי נשמות בעם ישראל, אך בכללות יותר כל נשמות ישראל הן בבחינת לויתן (הנלוה אל ה' ודבוק בו תמיד) ביחס לאומות העולם שהן שור הבר, שהשינוי בהלכות שחיטה היינו שינוי בדרך המשיכה של האומות על ידי נשמות ישראל (כנודע ש"אין 'ושחט' אלא ומשך"[לג]). זוהי המהות של "המהפכה הרביעית"[לד] – לימוד תורה על כל רבדיה (כולל פנימיות התורה) לגוים, כדי לעורר אותם להכיר ולעבוד את "הוי' אחד"[לה], אלהי ישראל.

בימות המשיח יקוים היעוד בזכריה: "כה אמר הוי' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשֹנות הגוים ויחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם"[לו]. חז"ל לומדים[לז] מפסוק זה שבארבע כנפות טליתו של כל איש יהודי יחזיקו 2800 גוים ויבקשו ללמוד ממנו תורה (כנפות הטלית הן אור מקיף אך הציציות שבהן ממשיכות אותו באור פנימי, וכך בתחלה יקבלו הגוים רק בבחינת מקיף אך בסוף יחדרו בהם הדברים גם בפנימיות כ"עסק... לדעת את ה'"[לח]) – כל יהודי יהיה ראש-ישיבה המשפיע את ה"תורה חדשה" שיחדש ל-2800 תלמידים-מקבלים גוים (וממילא אין לחשוש מ'פיצוץ אוכלוסין' בעולם, שהרי אוכלוסיית העולם איננה מתקרבת עדיין לסכום אנשים כה גדול, ובפרט לפי האמור[לט] שמדובר רק בשליש מאוכלוסית העולם שתוותר לעתיד).

הביטוי "איש יהודי" שבפסוק זה מופיע רק עוד פעם אחת בתנ"ך – "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי וגו'"[מ]. אם כן, יש כאן רמז שלעתיד לבוא כל יהודי יתדמה למרדכי היהודי ("מרדכי בדורו כמשה בדורו"[מא]). אז יתקיים, כמו "בימי מרדכי ואסתר"[מב], "ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם"[מג] – לא מתוך פחד מכח היהודים להזיק להם, אלא מתוך פחד של התפעלות אלקות ממש (על דרך "ופחד ורחב לבבך"[מד]) שמקרין היהודי (המתדמה למרדכי, "כי נפל פחד מרדכי עליהם"[מה]), "וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך"[מו] במעין יראה עילאה, יראת בשת. כלומר, לעתיד לבוא – שמתחיל כבר להתנוצץ מעכשיו (בפרט כאשר אנו מפיצים את תורת הבעש"ט, ראשית תורת משיח, עד "חוצה שבחוצה"[מז], גם לאומות העולם) – כל עמי הארץ 'יתיהדו', כולם יהיו 'יהודים' הכופרים בעבודה זרה[מח] ומאמינים בה' אחד, שהוא אלקי ישראל, ובכך ש"משה אמת ותורתו אמת"[מט] ו"הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון"[נ] (וכדברי הרמב"ם "וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא מיד הם כולם חוזרין ויודעין ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום"[נא]).

ה'התייהדות' הזו היא גילוי ניצוץ היהדות הנעלם באותו אדם[נב], שעובר מעין תהליך גיור פנימי (ואף גיור מלא בפועל, כדעה שלעתיד לבוא יתגיירו כולם[נג]). עיקר החידוש הוא שכאשר מתחולל התהליך הזה אזי גם ב"תורה חדשה" המתחדשת מתוך נשמות ישראל, המשפיעים-בעצם גם לאומות, יתקיים "ומתלמידי יותר מכולם"[נד], וגם מתוך אותו ניצוץ יתחדשו חידושי תורה אמתיים[נה] (שסביר להניח שיופיעו דווקא בתחום המדעים המדויקים, "מעינֹת תהום רבה"[נו] של החכמה שיבקעו לעתיד לבוא[נז]), עד לקיום היעודים "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם הוי' לעבדו שכם אחד" ו"מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים"[נח].