כו תשרי – שלשת השחקנים בגן עדן מקדם

שלשת ה'שחקנים' בגן עדן מקדם: אדם, חוה, נחש.

ומובא במפרשים שהם כנגד מח-לב-כבד, שבנפש היינו מושכל-מורגש-מוטבע וכו'.

והם כנגד שלשת העמודים עליהם העולם עומד: תורה במח, עבודה (תפלה) בלב ("עבודה שבלב זו תפלה"), גמילות חסדים ("פעלת צדיק לחיים") בכבד.

והנה, בכל אחד מהם יש זיווג של זו"נ:

במח (אדם) הזכר היינו עצם ההשכלה והנקבה ההתבוננות בהשכלה זו.

בלב (חוה) הזכר היינו עבודה (שבלב) והנקבה התפעלות (הלב, פעימת הלב).

בכבד (נחש) הזכר הוא פעולה, מעשה בפועל, והנקבה היינו ההתעסקות בפעולה זו ("יצא אדם לפעלו" היינו ההתעסקות בפעלו, עיקר העסק של האדם ביום-יום).

"יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב" - מפעולה (נחש, גמ"ח) לעבודה (חוה, תפלה) לערב (נעימות ערבות כו', אדם, תורה).

כל פן נקבה נאמר בלשון התפעל (שכנגד המלכות בשבע צורות הפעל בלשה"ק, הנוקבא), מה שאין כן הפן הזכרי.

ורמז לסיום: השכלה-התבוננות עבדה-התפעלות פעלה-התעסקות = 3577 = 49 (ז ברבוע) פעמים חכמה - "כלם בחכמה עשית".