ז תשרי – שני חלשים

אחד חזק מנצח.

אחד חלש מפסיד.

שנים חלשים יחד מנצחים.

ומה עוד -  "טובים השנים [החלשים יחד] מן האחד [החזק לבד]".

וכן כתוב: "מסרת גבורים [נפרדים] ביד חלשים [מאוחדים]".

והנה, חדש תשרי הוא מזל מאזנים שבו כף זכות לימין - ספירת הנצח המנצח ('זוכה' בלשון חז"ל היינו לשון מנצח) - וכף חובה לשמאל - ספירת ההוד המפסיד ונכנע (מודה ועוזב את דרכו הראשונה).

ספירת הנצח היא אדם חזק מנצח. ספירת ההוד היא אדם חלש מפסיד (בסוד "איהו בנצח איהי בהוד").

אך שני חלשים יחד היינו בסוד ההתכללות של הוד שבנצח והוד שבהוד (יום ה-כו, כמנין הוי' ב"ה, שבעומר ול"ג בעומר - "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", הילולא דרשב"י), סוד "ורגליהם רגל [אחת] ישרה [וכף רגליהם ככף רגל עגל]".

לפי הכלל ש"אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות" - אין חלש-חלש (המתאחדים זב"ז, דיינו 'מכים' זב"ז, לשון זיווג המוליד תולדות, כחות מחודשים) אלא להפוך חזק מאד.

והוא סוד עולם התיקון הנתקן על ידי שם מ"ה (לשון ביטול וחולשה) ששרשו ב"איתן שבנשמה", החזק עד מאד, יותר מהחוזק של שם ס"ג דתהו.

מלך המשיח הוא חלש-חזק (חושבנא דדין כחושבנא דדין).

חלש-חלש = 676 = 26, הוי' ב"ה ברבוע. הוי' הוא כל יכול, המתבטא במסירתו את החזק ביד החלש. "כי הוא הנתן לך [החלש] כח לעשות חיל" - תיקון ספירת הנצח, הכף-זכות שבו זוכים בני ישראל במזל מאזנים. כרמוז בגימטריא שמאזנים (הכוללים שתי כפות, כף זכות וכף חובה כנ"ל) = נצח - הכרעת המאזנים לימין, "נעמות בימינך נצח", כולל הסכמת ההוד לנצחון המנצח, ועד כדי שיתוף פעולה מלא בין שניהם, להיות "ורגליהם רגל ישרה" כנ"ל.

והוא סוד השם הקדוש השתפא (= תשפו, השנה הבאה עלינו לטובה), שם צבאות ב"ה - השם המשותף לשתי הספירות נצח והוד - באתב"ש.