יז תשרי – רבי נחמן מברסלב

היום, ח"י תשרי, האושפיזין של משה רבינו, מדת הנצח (= נחמן), הוא יום ההילולא של רבי נחמן מברסלב.

ח"י תשרי = 928 = יו פעמים חן (עיקר סודו-ענינו של רבי נחמן, "זה ינחמנו" שהיה ראוי להקרא נחמן רק שלמעשה נקרא נח - "ונח מצא חן בעיני הוי'", וד"ל) = תורה חדשה (וכן כתיבה וחתימה טובה).

התורה הראשונה של לקוטי מוהר"ן (הכל הולך אחר הפתיחה) הוא תורת הח"ן, סוד היחוד של חכמה עלאה, ח, וחכמה תתאה, ן (סוד "כלם ב-חכמה עשית", "הוי' ב-חכמה יסד ארץ"), עיי"ש.

חכמה עלאה חכמה תתאה = 1058, הרבוע הכפול של 23, תענוג-תענוג.

חכמה תתאה היא סוד ספירת המלכות, החכמה להכיר בעצמו "דלית ליה מגרמיה כלום", רק מה שנותן לו השם יתברך, כמו שכתוב בפרקי אבות, "תן לו משלו שאתה ושלך שלו, וכן בדוד הוא אומר 'כי ממך הכל ומידך נתנו לך'".

חכמה עלאה היא בטול במציאות. חכמה תתאה היא שפלות - מדת משה ומדת דוד.

נון (האות ן של חן, חכמה תתאה) לשון מלכות, כמ"ש "ולפני שמש ינון שמו". ביאת ינון היינו ביאת מלך המשיח. ינון = חן חן!

ביאת ינון = 529 (הנ"ל), תענוג (חדוה ברבוע), הערך הממוצע של חכמה עלאה וחכמה תתאה (סוד חן) כנ"ל!

דרכו של רבי נחמן בעבודת השי"ת מושתתת על שלש מדות: אמונה, שמחה, תמימות (והסימן: "אש"ת חן תתמך כבוד" = 13 פעמים 127, ממוצע כל אות, חיי שרה אמנו, ודוק).

אמונה בכתר-עליון (הראש העליון של הכתר, רישא דלא אתידע, תכלית הידיעה שלא נדע), שמחה בבינה ("אם הבנים שמחה"), תמימות בהוד ("הולך בתם ילך בטח").

האמונה נמשכת ומתגלה בשמחה (בסוד "אהיה אשר אהיה", שלש התבות כנגד ג"ר, כח"ב, כנודע) והשמחה מתפשטת ומתגלה בהוד ("בינה עד הוד אתפשטת").

והנה, רבי נחמן ועוד אמונה-שמחה-תמימות = 1711 = חן במשולש (סכום כל המספרים מ-1 עד 58, חן)!

אמונה-שמחה-תמימות - 15 אותיות, משולש 5 עד"ז:

אמונה, שמחה, תמי, מו, ת. פנות המשולש - אתה = 7 פעמים חן (משולש 28, כח), השאר = 1305 (45, אדם, פעמים 29, חצי חן) = "אשה כי תזריע וילדה זכר" = אשה (כאשר ה-א של אשה = 1000) = "דרך ארץ קדמה לתורה", היינו קדימת חכמה תתאה לחכמה עלאה, קדימת נ ל-ח, סוד "ונח מצא חן בעיני הוי'" כנ"ל.

המשך:

רבי נחמן הסתלק בחג הסכות, חג האסיף, בו הוא נאסף אל עמיו - אל כנסת ישראל דלעילא ואל כנסת ישראל דלתתא (להיות רוחו עומדת ומפעמת תמיד בקרבנו).

בתחלת פרשתנו, וזאת הברכה, נאמר "ויהי בישרון מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל".

כל הפסוק רומז לחגי תשרי:

"ויהי בישרון מלך" רומז לימים נוראים, ראש השנה ויום הכפורים. בראש השנה נבנית המלכות וביום כפור היא עולה לשרשה בכתר עליון.

"בהתאסף ראשי עם" רומז לחג הסכות, חג האסיף, בו נאספים ראשי העם אל עמם כנ"ל.

"יחד שבטי ישראל" רומז לשמיני עצרת ושמחת תורה, שביום ה"עצרת תהיה לכם" כולנו מתאחדים ביחוד שלם יחד עם ה' אלהינו, "ואין לזרים אתך" - "ישראל וקודשא בריך הוא  בלחודוהי".

מבאר רבי נחמן שחג הסוכות מסוגל לפרי בטן, בסוד "תסכני בבטן אמי", התהוות הולד בבטן-רחם האם. העובר יושב, חי וגדל, בתוך סוכת-רחם אמו (שהיא באמת דירת ארעי לו עד שיצא לאור עולם. אור עולם = שמחה, "זמן שמחתנו").

וידוע שיש שלשה חללים בגוף - כל אחד בסוד חלל הסוכה: חלל הפה (פה = סכה), שבו מתהווה הדבור, בטוב טעם ודעת ("דעה ודבור"), בחינת "מושכל"; חלל הלב (חלל = לולב, לו לב), שבו מתהוות המדות אהבה ויראה, בחינת "מורגש"; חלל הרחם שבו מתהווה הולד (ברמ"ח אברים ושס"ה = פה לב רחם גידים - פרצוף שלם של תרי"ג מצות התורה, והוא סוד "ובעצמות וגידים תסככני" - רמ"ח עצמות ושס"ה גידים), בחינת "מוטבע", וד"ל.

ממשיך רבי נחמן ומבאר: מצות סוכה היא בחינת "כח מעשיו", בחינת ארץ ישראל, עליה נאמר (רש"י על בראשית) "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים".

"הגיד לעמו" (רמז לשס"ה גידים הנ"ל - סוד פה לב רחם) רומז לפסוק (עליו אמרו חז"ל, "בא מיכה והעמידן [כל תרי"ג מצות התורה] על שלש") "הגיד לך אדם מה טוב ומה הוי' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד (היינו סוד הסוכה הכוללת חסדים וגבורות) והצנע לכם עם הוי' אלהיך" (לציין שבלקוטי מוהר"ן מדייק לכתוב "עם הוי' אלהיך", כמו במסורת חב"ד).

"הצנע" בחינת יסוד ("מגלה טפח ומכסה טפח"). "לכת" בחינת נצח והוד, "הולך בתם ילך בטח", היינו תיקון ה"מוטבע" שבנפש.

"עשות משפט" מתהווה בחלל הפה. "אהבת חסד" מתהווה בחלל הלב. "והצנע לכת עם הוי' אלהיך" מתהווה בחלל הרחם. הכל סוד סוכה.

לעתיד לבוא כל אומות העולם יתנסו במצות סוכה. בסוף - על ידי גילוי אורו של משיח - יחזרו כולם למוטב ויתקיים בהם "כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם הוי' לעבדו שכם אחד". שפה ר"ת "שכר פרי הבטן", השכר של קיום מצות סוכה.