יז תשרי – כל התורה היא ברכה

תורתנו הקדושה פותחת ב-ב רבתי של בראשית, לשון ברכה (ברכה אחת גדולה ועצומה, הכוללת את כל הברכות).

גם סוף התורה היא פרשת וזאת הברכה - נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן.

אם יש ברכה בראש וגם ברכה בסוף אז גם התוך כולו אומר ברכה. ללמד שכל התורה כולה היא "ברכת הוי'" (ביטוי המופיע פעמיים בתורה, אצל יוסף ואצל נפתלי בברכות משה בפרשת וזאת הברכה: "ויברך הוי' את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת הוי' בכל אשר יש לו בבית ובשדה" = 3952 = 152 פעמים הוי'; "נפתלי שבע רצון ומלא ברכת הוי' ים ודרום ירשה" = 2834 = 109 פעמים הוי'. 3952 = 2834 ועוד 1118 = "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד").

הברכה בראש היא בחינת דכורא, ברכה בגימטריא זכר. הברכה בסוף היא בחינת נוקבא - "וזאת הברכה" (כאשר כל התוך, כל התורה כולה, הוא בסוד השותף השלישי, הקב"ה, ברכת הוי' כנ"ל, המיחד זו"נ להיות אחד ממש).

בפסוק השלישי מסוף התורה, מצאנו רמז יפהפה לסוד הברכה, והקשר בין ברכה למשה רבינו נותן התורה (כמו שכתוב בתחלת פרשת וזאת הברכה - "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"):

"ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו הוי' פנים אל פנים". בשתי המלים "בישראל כמשה" צפונה המלה ברכה מראש ועד סוף בדילוג שוה של 3-3 אותיות!

והנה, שאר האותיות: "בישראל כמשה" = 681 = 3 פעמים ברכה! רמז לברכה המשולשת בתורה (כרמוז בכך שהערך הממוצע של כל זוג אותיות - יש אל מש - הוא ברכה) - ברכת כהנים הנמסרה לאהרן (ובניו) אחי משה.

נמצא ש"בישראל כמשה" (ר"ת בך - "בך יברך ישראל" - ה'שער' של ברך הוא בך כידוע, סוד "ואני אבטח בך") = 4 פעמים ברכה (908) דהיינו ברכה ב'רצוא ושוב' (ב בר ברכ ברכה רכה כה ה)!

ברכה = 227, והוא המספר הראשוני ה-50 (מ-1), סוד שער הנון של הקדושה.

יש פעם אחת בתנ"ך "נברכה" (נ ברכה): "באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי' עשנו" (בפסוק הזה יש 5 נונין) - מאמר אדם הראשון (לפני החטא) לכל מעשה בראשית ביום הבראו, כמבואר בחז"ל.

נברכה = זרע, רמז לעיקר הברכה בתורה - "פרו ורבו" (וגם הברכה הראשונה של ברכת כהנים פירשו חז"ל "'יברכך' בבנים 'וישמרך' בבנות").

והנה, מובא בחסידות שברכה לשון בריכה, בית קיבול של מים חיים (ע"ד "בראשית ברא" - באר מים חיים). "יברכך הוי'" לעשות אותך בריכה. על דרך הנאמר לאברהם אבינו, היהודי הראשון, "והיה ברכה" - היה בריכה שממך ישתו כל עדרי הצאן שבעולם (בהיותך "אב המון גוים").

והיינו מה שפתיחת התורה, מעשה בראשית, החל מה-ב רבתי של בראשית, היא באברהם - "'בהבראם' - באברהם". "חסד לאברהם" - "עולם חסד יבנה".

"והוי' ברך את אברהם בכל" - בן ובת ("פרו ורבו" כנ"ל), וכן "בכל" נוטריקון ברכה לכל, "והיה ברכה" כנ"ל. וכמו שנאמר ליעקב נכדו - "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך".