כב אדר – ו' פירושים בחלק אלוה ממעל ממש

"ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש" = 2500 = 50 ברבוע, גילוי שער הנון (סוד היובל, ידיעת עצם האלהות), שרש מחצב הנשמות, וד"ל.

יש בביטוי ח מלים ו-לב אותיות, יחס שלם של 1:4 כנודע. סימן: 8 פעמים 32 = 256 = 16 ברבוע (4 בחזקת 4, 2 בחזקת 8) = אהרן, "אוהב שלום ורודף שלום כו'" - "שלום על [נשמות] ישראל", וד"ל.

2500 (50 ברבוע) ועוד 256 (16 ברבוע) = 2756, היהלום של בן (הוי'-הוי').

והנה, יש כמה פירושים ב"חלק [לוה ממעל]":

א. יש "חלק" בזמן (1080 חלקים בשעה - ח"י חלקים בדקה). והוא שיעור נשימה אחת, סוד "כל הנשמה [נשימה] תהלל יה הללו-יה". כל נשמה היא 'נשימה' אחת של השי"ת כביכול.

ב. "חלק" מלשון "חלוקא דרבנן". והוא ע"ד ישראל - יש ששים רבוא אותיות לתורה - סוד אותיות "עולם המלבוש" (חלוקא דרבנן) שלפני הצמצום הראשון, מה ששיער בעצמו בכח כל מה שעתיד להיות בפועל. והוא סוד רל"א שערים פנים ואחור של ספר יצירה. והנה, "עולם המלבוש" = תענוג (חדוה ברבוע) = "אור נערב" (זיו ברבוע). וידוע שסוד השם "אלוה" הוא במלבוש, וד"ל.

ג. "חלק" מלשון "ולא היה מחלק אלא באבוב יחידי מפני שהוא מחלק יפה" (רמב"ם הל' כלי המקדש ג, ד), ופירושו "מסיים", שמחלק בין נעימה לנעימה. 'נעימה' ע"ד 'נשימה' (ע-ש מתחלפות בציורן כנודע). קודם ראינו שה"חלק" הוא הנשימה, וכאן רואים שהוא הרווח, האין, שבין נשימה לנשימה, בין נעימה לנעימה. דוקא בשיר, בנעימה, האין מורגש ביותר, וד"ל. הנשמה היא סוד הרקיע (בינה, שרש מחצב הנשמות כנ"ל) המבדיל בין מים למים מצד חיצוניותו, אך מצד פנימיותו מחבר מ"ע ומ"ת להיות אחד (שגם המים התחתונים, תענוגות בני אדם, יהיו נכללים במים העליונים, תענוג אלהי ממש). הוא סוד ה"רצוא ושוב" שיש בנשמה - רצוא אל "חלק אלוה ממעל" ושוב אל "ממש", כמבואר בדא"ח. והנה, האבוב (חליל) הוא סוד יסוד אבא היורה חצי-חלקי הזרעא חייא וקיימא של נשמות ישראל.

ד. "חלק" מלשון "ואנכי איש חלק" של יעקב אבינו, הבחיר שבאבות, מקור כל נשמות ישראל. הנשמה הקדושה שהיא "חלק אלוה ממעל ממש" היא חלקה ללא שערות-צמצומים. והיא "נפש השנית בישראל", סוד יעקב (איש חלק) שנולד שני לעשו שהוא איש שעיר, סוד שעיר לעזאזל. תפיסת ה"אלוה" של "חלק" זה הוא בסוד הנאמר באברהם אבינו (שיעקב פדאו) "ויקרא שם בשם הוי' אל עולם" - "אל עולם" ולא 'אל העולם', ללמד שהאל הוא העולם והעולם הוא האל ("י-ה-ו-ה אל" אותיות יה אלוה).

ה. "חלק" מדבר-מה, חלק כפשוטו, דרשינן מהאות מ לפני הדבר. הנשמה האלהית היא בסוד "מים [האות מם] חיים מירושלם" - כל טפת מים-חיים, כל נשמה ונשמה, היא חלק מירושלם, שלמות היראה (יראה עילאה, יראת הרוממות, ירא בשת). וידוע באריז"ל שסוד ירושלם הוא סוד שלשת מילויי לאה - למד אלף הי, למד אלף הא, למד אלף הה (בגימטריא ירושלם) - סוד "אם הבנים שמחה", מקור נשמות ישראל. והוא סוד יחוד יראה-נורא, כידוע ממורנו הבעל שם טוב - גילוי שרש נשמת יעקב ב"ויירא... מה נורא המקום הזה..." "ויירא... נורא" = 484 =  22 ברבוע, יחוד נשמה-גוף; "ויירא... מה נורא" = 529 = 23 ברבוע, תענוג כו' כנ"ל. "מים חיים" היינו "אהבה בתענוגים" אליה זוכים ע"י שלמות היראה, כמבואר בתניא.

ו. "חלק אלוה ממעל ממש" - פירוש כל מלה: "חלק" - טפת מ"ד מיסוד אבא, "מים חיים מירושלם" כנ"ל; "אלוה" - "על אלוה נורא הוד" =  אור אין סוף (אור-אור, ואהבת, מקור חיים); "ממעל" - הנשמה היא סוד "מרום" - "העכער און נאךך העכער" ברצוא עד עצמות א"ס; "ממש" - "שוב לאחד" האמת, תכלית רצון השי"ת להיות לו יתברך דירה בתחתונים דוקא, ע"י תורה ומצות של שוכני עפר (בחיי חיותם בעלמא דין), "כי עפר אתה ואל עפר תשוב", "הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר" - "ואנכי עפר ואפר" של אברהם אבינו הראשון. ה"עפר" היינו ה"ממש". והנה, "נעוץ סופן בתחלתן", "ממש" ב"חלק" (כאשר אתה תופס בחלק מן העצם אתה תופס בכולו, בהיותך עפר-ממש דוקא).