כא אדר – יוסף בעז ופלטיאל

"'שקר החן' - זה יוסף; 'והבל היפי' - זה בעז; 'אשה יראת ה' היא תתהלל' - זה פלטיאל בן ליש".

ומסביר המהר"ל מפראג שאצל יוסף הנסיון היה חד-פעמי, כאשר "הוא בבגדו". יותר מכך בעז, גם חד פעמי אך בקרבת בשר. אך אין לדמות התגברות על היצר באופן חד-פעמי לעמידה בנסיון של פלטיאל בן ליש, עמידה בנסיון יום-יום במשך שנים.

יוסף-חן בעז-יפי פלטיאל-יראת הוי' (7 תבות, 26 אותיות, סימן: 7 פעמים 26 = יעקב) = 1190 (יהלום טוב-טוב, ה"פ רחל, אשת-אהובת יעקב) = "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" - ה עליות של מלך המשיח, ודוק.

שקר החן יוסף (819, אחדות פשוטה כו'), והבל היפי בעז, אשה יראת הוי' היא תתהלל פלטיאל בן ליש = 3422, היהלום של חן ("חן חן לה")!

יוסף הוא הנקודה ('נקודת חן') שממנו יוצאים הקו (בעז) והשטח (פלטיאל בן ליש), וד"ל.

על שלשה אלה - יוסף-בעז-פלטיאל בן ליש - נאמר "אני אמרתי אלהים אתם". אלהים הוא שם הגבורה, כח ההתגברות - "איזהו גבור הכובש את יצרו".

ולגבי בעז, מבואר בלקוטי מוהר"ן (א, יא, ד) ע"פ התיקוני זהר שבעז היינו "בו עז בו תוקפא", היינו העז והתקף לשמור את הברית.

ושם מבואר, על הפסוק "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר", ש"גבר" היינו כח גברא, "כאיש גבורתו". היינו בחינת "כח", סוד "יורה כחץ" אותיות "כח היוצר", כידוע מרבי אברהם אבולעפיא ז"ל.

נמצא שבברית יש גם כח וגם עז - כח להזריע בקדושה, בבחינת "קדש עצמך במותר לך", קדושת הברית, היינו ה"עשה טוב" שבברית. ועז לכבוש את יצר המין שבברית, ה"סור מרע" שבברית.

לפי זה, כח הוא בימין הברית ועז בשמאל הברית, וכידוע שהברית, ספירת היסוד, מקבלת גם מימין-חסד וגם משמאל-גבורה, כאשר גם הימין מתגבר ביסוד, בכח רב, להשפיע למלכות, ודוק היטב.

- המשך -

המשך:

ומבואר אצלנו במ"א שכח ועז הם בסוד שני המזלות של הדיקנא קדישא - נצר חסד ונקה.

כח ר"ת כתר-חכמה, סוד "אבא עילאה [חכמה] יונק ממזל ה-ח [נצר חסד]", "מזל עליון".

עז בגימטריא מזל. "אמא עילאה [בינה] יונקת ממזל ה-יג [ונקה]". דהנה כתיב "אני בינה לי גבורה" סוד "זרוע עזך" ("בזרוע עזך פזרת אויביך"), "נשבע הוי' בימינו [תורה, 'מימינו אש דת למו'] ובזרוע עזו [תפלין]" - "לך זרוע עם גבורה, תעז ידך תרום ימינך". היינו סוד התלבשות גבורה, זרוע (יד שמאל) דאריך בפרצוף אמא, תוך כדי יניקתה ממזל התחתון "ונקה", הכל בסוד עז.

וראה בלקוטי מוהר"ן (א, יז, א) שעז היינו יראה, והקשר של עז לתפלין (כנ"ל בפירוש חז"ל ל"נשבע הוי' בימינו ובזרוע עזו) היינו כדרשת רבי אליעזר הגדול, "'ויראו כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך' - אלו תפלין שבראש" (שלאחר הנחת תפלין של יד על יד שמאל, "זרוע עזו") עיי"ש.

והנה, עיקר העז הוא בלב, שכנגד הנחת תש"י על יד שמאל. ומבואר באר"י שסוד עז בתפארת מצד הגבורה שבה. והוא סוד מיקום הלב בצד השמאל (גבורה) של הגוף ("תפארת גופא"), וד"ל.

על העז שבלב נאמר "הוי עז כנמר" - ההלכה האשונה בטושו"ע.

והנה מדת "עז כנמר" שקולה כנגד כל תרי"ג מצות התורה. והסימן: "עז כנמר" = 387 המשלים את 613 ל1000, אלף אורות של מתן תורה - "האלף לך שלמה [שלמות]".

וכשם שהעז בלב, כך הכח בידים, כידוע שכח = יד-יד (יד פרקין דיד ימין ויד פרקין דיד שמאת, סוד כח עתים דקהלת, "ב-ידך עתתי"). וכן כתוב "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה".

אך שרש העז במצח (עזות מצח) ומשם מתפשט לפנים (עזות פנים).

ואילו שרש הכח בפה, בכח הדבור שבפה, וכמבואר בלקוטי מוהר"ן (א, ט, א) שהוא סוד מצות התפלה, להתפלל בכל כחו (ובפרט בענית "אמן יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא" בכל כחו - שקורעין גזר דינו של שבעים שנה. והגם שמבואר בדא"ח דהיינו בכל כח כוונתו, אין זה סותר את הפשט).

ובברית ראינו לעיל שיש בה כח בסטרא דימינא שלה ועז בסטרא דשמאלא שלה.

וכמו שיש כח בשתי ידים כך יש כח בשתי רגלים, הכח של "והוי רץ לדבר מצוה כו'".

נמצא שכל שיעור קומת האדם הוא סוד עז-עז-כח (מצח-פנים-פה) עז-כח-כח (לב ידים רגלים) כח-עז (ברית).

עז-עז-כח = יעקב. עז-כח-כח עז-כח = רחל!

והנה, יש כשלשים שמות נרדפים בלשון מקרא ל"כח" (בסוד "בן שלשים לכח", וכמפורט אצלנו במ"א). חוץ משתי המלים כח-עז יש רק עוד לשון אחת של כח של שתי אותיות בלבד: אן (שלפעמים כתוב און מלא, וכן כוח וכן עוז). כל השלשה מופיעים בפסוק אחד: "ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז".

כאן רואים במפורש איך שהכח הוא כח גברא להזריע את האן (לשון אני, עצם ה'אני' של האדם) כנ"ל.

נמצא שבפסוק זה האן נמשך מהכח, שניהם ביסוד, והעז, "ויתר עז" היינו כתר מלכות, כמבואר בחז"ל, סוד "ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו", חותם שירת חנה, דקאי על העז של מלך המשיח.

היחס בין יסוד (משפיע) ומלכות (מקבל) הוא יחס בין ימין לשמאל כנ"ל.

והנה, כח-אן-עז = יוסף = ו פעמים הוי', ממוצע כל אות, סוד "'שקר החן' זה יוסף" (ש'שקר' זה הוא בעצם נקודת המוצא של "אשה יראת הוי' היא תתהלל" וכנ"ל).

כח-אן = בעז, בו עז כנ"ל.

והנה, כח-אן-עז (28, 51, 77) הוא סדרה עולה (בסיס 3): 28 51 77 106 138 [ע"כ 400, 20 ברבוע] 173 211 [ע"ד, 7 מקומות, 784, כח ברבוע!] 252 296 343 393 446 502 (13 מקומות) = 3016 = הוי' פעמים חן חן (מיוסף ל"אשה יראת הוי' היא תתהלל" - "תשאות חן חן לה")!

ממוצע ה13 = 232, "יהי אור", סוד רל"ב (ארבעת המילויים העיקריים של שם הוי' ב"ה - ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שהממוצע שלהם עולה חן)!

כח-אן-עז כל אחד בהכאת אותיות = 700 = יהי פעמים כח!

רק כח-עז (שני המזלות כנ"ל), 28 77, היינו 7 במשולש ו7 במשולש בתוספת 7 ברבוע (מספר 'הבית' של 7). וביחד הם עולים 105 = 14 (7-7) במשולש.

והוא כלל גדול בחכמת החשבון: משולש כל מספר פלוס מספר הבית שלו עולה המשולש של אותו מספר כפול שנים (לדוגמה - 13: 13 במשולש = 91, בית = 260, יחד = 351 = משולש 26, 13 כפול, סוד הוי' אחד)!

והוסבר לעיל שכח הוא סוד יד-יד ואותיות ידיד. וידוע מנהג גדולי ישראל (כגון הרבי הריי"ץ) לפנות לידידיהם בלשון "ידידי עז" (עז לחתום "ידידו עז"). והיינו יחוד כח (ידיד) עז, יחוד המזלות ע"י דעת עליון, וד"ל.