זנב לאריות

פרק אבות ג, יג

רַבִּי מַתְיָא בֶן חָרָשׁ אוֹמֵר, הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם. וֶהֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת, וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים.

"מקדים בשלום כל אדם" שייך לתיקון מדת היסוד, מדת "צדיק יסוד עולם" המשפיע שלום לכל (השלום הוא מתנת היסוד, "תמורת שלום מלחמה" ביסוד). אמנם שאלת שלום לכל אדם עלולה לכאורה לפגום ביסוד (כמו שלומית בת דברי שהיתה מדברת עם כולם "שלום עליך"[א] ולבסוף נפגמה) אבל מי שמתוקן במדת היסוד יכול לשאול בשלום כולם (לפי גדרי הצניעות, ובנוגע לאשה, שנטלה תשעה קבין של שיחה, עליה להדר ב"כל כבודה בת מלך פנימה", מדת הצניעות במחשבה דבור ומעשה גם יחד).

"והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים" – מתפרש על המלכות, הנקראת "זנב לאריות" בהיותה במקומה בתחום עולם האצילות ומקבלת מהספירות שעליה, ואילו בירידתה לעולמות התחתונים (בי"ע) נקראת "ראש לשועלים" (פנימיות שועלים שואלים, לפי הכלל שאל"ף פנימיות עי"ן – אמא דקיימא לשאלה מקננא בכורסיא, עולם הבריאה שהוא הראש לשועלים-שואלים, בראשית ברא).

סוד נשמת רבי מתיא

על רבי מתיא בן חרש מובא מעשה מופלא[ב]: כדי לעמוד בנסיון ולא להכשל בראיה אסורה, הוא סימא לעצמו את עיניו, ולבסוף הבטיח לו הקב"ה שיצר הרע לא ישלוט בו והתרפא ע"י המלאך רפאל (המלאך של ספירת התפארת – פאר-רפא – מדת הרחמים של ה'). ואמרו המקובלים[ג] כי רבי מתיא בן חרש היה גלגול של פלטי בן ליש. שאול המלך נתן את מיכל בתו לפלטי לאשה[ד], כי סבר שאינה מקודשת לדוד, אך פלטי לא נגע בה ("נעץ חרב בינו לבינה")[ה] עד שחזרה לדוד. אמנם חז"ל הפליגו בשבחו של פלטי (שנקרא פלטיאל על שם ש-אל פלטו מעברה), ובכל זאת יש טענה כלפיו שלא היה לו לקבל אותה (שכן "במקום חילול ה' לא חולקים כבוד לרב", לשאול המלך) וכן ממה שנהנה בראיית עיניו בה, ודבר זה נתקן ע"י גלגולו, רבי מתיא בן חרש.

מיכל בת שאול רומזת למדת המלכות. כל אשה היא בחינת מלכות אך בפרט מיכל שהיא בת מלך ממש, מיכל אותיות מלכי (= יפי, י פעמים י של ספירת המלכות. "מלכי מקדם", מקדים בשלום כל אדם). מקומה האמתי של מיכל הוא בבית דוד (ככתוב שאהבה אותו מאד, דבר המצביע על קשר נשמתה לדוד יותר מאשר לבית אביה[ו]). לדוד שייכת המלכות בעצם, ושם מיכל היא "זנב לאריות" (דוד משבט יהודה "גור אריה יהודה"[ז], ולבו "כלב האריה"[ח]), אבל כשהיא בבית שאול היא בבחינת "ראש לשועלים" (יש קשר בין שאול לשועל, כמו שהתבאר על שועלים-שואלים).

והנה פלטי בן ליש 'נפלט' מעברה בהיותו זנב לאריות, שהרי ליש הוא משמות האריה[ט], בכך שחשש לקידושי דוד (האריה) במיכל ולא בא עליה, כשהוא "מתגבר כארי" על יצרו באופן מופלא. אולם מצד שני, פלטי היה גם "ראש לשועלים" בכך שלא סרב לגמרי לשאול. בעולם האצילות, בו המלכות היא "זנב לאריות", יש בטול מוחלט לרצון ה', ומי שיש לו 'חוש' בכך אינו חולק כבוד לרב במקום חילול השם. אבל בעולם הבריאה, בו המלכות היא "ראש לשועלים", אין כח לבטל לגמרי את דברי המלך אלא להתגבר כארי מגוף העברה, מכח השרש באצילות, ולכן יש כאן עברה בדקות (שצריך לתקנה ע"י מתיא בן חרש).

☜ הוי מקדים בשלום כל אדם והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים = 2860 = ימין-נס פעמים הוי' = 2 פעמים 1430, הכל פעמים הוי'.

רבי מתיא בן חרש אומר = 1470 = ל פעמים 49 (אם כן, רבי מתיא בן חרש אומר הוא כפולת 7 והמימרה עצמה היא כפולת 13, זוג מובהק).