כב חשון – רז, רזין, רזין דרזין

רז, רזין, רזין דרזין:

רז - מעשה בראשית. רז בגימטריא אור - עיקר וכללות מעשה בראשית, יש מאין - "אורות מאפל אמר ויהי".

ראשית ההתהוות של עולם התיקון הוא אור מחשך (אור = ט פעמים זיו, מחשך = יו פעמים זיו - אור מחשך = יהי פעמים זיו).

התהוות אותיות תהו תהו, יש מאין אין מיש, סוד "יהי אור ויהי אור" - אור ישר ואור חוזר.

"הצ"צ סיפר: הבעל שם טוב מאד אהב אור. הוא אמר שאור בגימטריא רז, מי שיודע את הסוד שבכל דבר יכול להאיר".

להאיר היינו אור המאיר לזולתו דוקא.

"אברהם התחיל להאיר". "מי יתן טהור מטמא לא אחד" - אברהם ("אחד היה אברהם") מתרח, אור מחשך (אחד מאפס. תרח הוא אפס, אברהם הוא אחד. תרח-אפס אברהם-אחד = שרה שרה, היא הממוצע המחבר, סוד "מי [אמא-שרה] יתן טהור מטמא לא אחד [לא אברהם עצמו אלא שרה אשתו, המולידה אותו, וד"ל]").

רזין - מעשה מרכבה. רזין = מרכבה!

רזין אותיות נזיר - "קדש הוא להוי'", בהיות "נזר אלהיו על ראשו" (כסמיכות שתי הלשונות בתורה: "נזר אלהיו על ראשו... קדש הוא להוי'").

"נזר אלהיו על ראשו... קדש הוא להוי'" = 1388 = "לישועתך קויתי הוי'" - פסוק שנאמר (בברכת יעקב לדן) על שמשון, היחיד שנקרא על שם קונו, "שמש הוי'", היינו בחינת מאור ביחס לאור.

אור היינו מעשה בראשית כנ"ל, אך מאור היינו מעשה מרכבה.

גם במאור יש אור, הבטל לגמרי לעצמות המאור, כידוע בשם הבעל שם טוב. התגלות אותו אור שבמאור הוא בחינת אורות מרובים דתהו, שקדם לתיקון (שעלינו להמשיך בכלים רחבים דתיקון).

היינו סוד שמשון הגבור, משיח דתהו כנודע, 'מרכבה' לעולם התהו, לאור "שמש הוי'" (שמש-ון), וד"ל.

שמשון = עתיק יומין, פנימיות הכתר (דתהו).

עיקר הנזיר בתנ"ך הוא שמשון - "נזיר שמשון".

נזיר שמשון = 963 = "וירא אלהים את האור כי טוב", אור הגנוז לצדיקים לעתיד לבא, לא ה"אורות מאפל" של העולם הזה.

היינו היחס בין מעשה בראשית (רז) למעשה מרכבה (רזין) - בין אור (סתם) לאור הגנוז.

רזין דרזין - "מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור" (שמי שמתבונן בזה ראוי-רתוי לו כאלו לא בא לעולם, היינו שהוא כבן מאה שבטל מן העולם, ההעלם של עלמא דין שהוא עלמא דשקרא, ואלו הוא נמצא כולו בעלמא דקשוט).

והוא סוד הדודל'ה של רלו"י: למעלה דו למטה דו מזרח [לפנים]

דו מערב [לאחור] דו, דו דו דו דו...

מחוץ לחלל הצמצום (סוד ההתהוות של דעת תחתון, שלמטה היש ולמעלה האין) הכל הוא-דו (ה' הוא הכל והכל הוא ה' - הוא לבדו הוא ואין זולתו, אין עוד מלבדו).

מבואר בספה"ק שרז (בניגוד לפשט) הוא בחינת נושא הפכים. נמצא שרזין הוא נשיאת הפכים של נשיאת הפכים, הפוך על הפוך. ורזין דרזין הוא כבר הפוך על הפוך על הפוך על הפוך (ארבעה היפוכים, הפך בה והפך בה, כנגד מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור. כל הפוך = 111 = פלא. יש כאן, ס"ה, 7 הפוכים = 777).

יש עוד פעם אחת "מה למעלה" במשנה - "דע מה למעלה ממך כו'". את ה"מה למעלה" של פרק אין דורשין במסכת חגיגה אי אפשר לדעת, הוא נתפס רק בכח האמונה הפשוטה של היהודי. אך המה למעלה של פרקי אבות כן אפשר וצריך לדעת.

העבודה שלנו היא להמשיך את ה"מה למעלה" של חגיגה ל"מה למעלה" של אבות (חגיגה לאבות!).

והנה, רז רזין רזין דרזין = 1012 = אחד (א = 1000), הכל אחד! ממוצע ד התבות = 253, משולש 22 (מספר אברי האשה לדעת ר"ע), כ"ב אותיות היסוד. 253 = "מוצא פי הוי'" (פנות המשולש, מ י ה = 55, משולש 10 - עשר ספירות בלימה, וד"ל). רוס"ת = 761, לעיני כל ישראל. אמ"ת = 251 = מאיר. נמצא שרז רזין רזין דרזין = מאיר לעיני כל ישראל (ר"ת מלכי, היינו "מלכי מקדם", שהוא גם ר"ת משה לעיני כל ישראל).

גרסה מורחבת[1]

רז, רזין, רזין דרזין:

רז - מעשה בראשית. רז בגימטריא אור - עיקר וכללות מעשה בראשית, יש מאין - "אורות מאפל אמר ויהי".

ראשית ההתהוות של עולם התיקון הוא אור מחשך (אור = ט פעמים זיו, מחשך = יו פעמים זיו - אור מחשך = יהי פעמים זיו).

התהוות אותיות תהו תהו, יש מאין אין מיש, סוד "יהי אור ויהי אור" - אור ישר ואור חוזר.

"הצ"צ סיפר: הבעל שם טוב מאד אהב אור. הוא אמר שאור בגימטריא רז, מי שיודע את הסוד שבכל דבר יכול להאיר".

להאיר היינו אור המאיר לזולתו דוקא.

"אברהם התחיל להאיר". "מי יתן טהור מטמא לא אחד" - אברהם ("אחד היה אברהם") מתרח, אור מחשך (אחד מאפס. תרח הוא אפס, אברהם הוא אחד. תרח-אפס אברהם-אחד = שרה שרה, היא הממוצע המחבר, סוד "מי [אמא-שרה] יתן טהור מטמא לא אחד [לא אברהם עצמו, שנקרא אחד, אלא שרה אשתו, המולידה אותו, וד"ל]").

רזין - מעשה מרכבה. רזין = מרכבה!

רזין אותיות נזיר - "קדש הוא להוי'", בהיות "נזר אלהיו על ראשו" (כסמיכות שתי הלשונות בתורה: "נזר אלהיו על ראשו... קדש הוא להוי'").

"נזר אלהיו על ראשו... קדש הוא להוי'" = 1388 = "לישועתך קויתי הוי'" - פסוק שנאמר (בברכת יעקב לדן) על שמשון (בדן), היחיד שנקרא על שם קונו, "שמש הוי'", היינו בחינת מאור ביחס לאור.

אור היינו מעשה בראשית כנ"ל, אך מאור היינו מעשה מרכבה.

גם במאור יש אור, הבטל לגמרי לעצמות המאור, כידוע בשם הבעל שם טוב. התגלות אותו אור שבמאור הוא בחינת אורות מרובים דתהו, שקדם לתיקון (שעלינו להמשיך בכלים רחבים דתיקון). אותו אור הוא אור המאיר לעצמו.

היינו סוד שמשון הגבור, משיח דתהו כנודע, 'מרכבה' לעולם התהו, לאור "שמש הוי'" (שמש-ון, שמש בדן), וד"ל.

שמשון = עתיק יומין (= "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"), פנימיות הכתר (דתהו).

עיקר הנזיר בתנ"ך הוא שמשון - "נזיר שמשון".

נזיר שמשון = 963 = "וירא אלהים את האור כי טוב", אור הגנוז לצדיקים לעתיד לבא (היינו סוד האור המאיר לעצמו כנ"ל), לא ה"אורות מאפל" של העולם הזה.

היינו היחס בין מעשה בראשית (רז) למעשה מרכבה (רזין) - בין אור (סתם) לאור הגנוז.

רזין דרזין - "מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור" (שמי שמתבונן בזה ראוי-רתוי לו כאלו לא בא לעולם, היינו שהוא כבן מאה שבטל מן העולם, ההעלם של עלמא דין שהוא עלמא דשקרא, והוא נמצא כולו בעלמא דקשוט).

והוא סוד הדודל'ה של רלו"י: למעלה דו למטה דו מזרח [לפנים]

דו מערב [לאחור] דו, דו דו דו דו...

מחוץ לחלל הצמצום (סוד ההתהוות של דעת תחתון, שלמטה היש ולמעלה האין) הכל הוא-דו (ה' הוא הכל והכל הוא ה' - הוא לבדו הוא ואין זולתו, אין עוד מלבדו).

אור זה של "מה למעלה כו'" הוא אור עצמי ממש, לא אור המאיר לעצמו ולא אור המאיר לזולתו, אלא אור עצמי שבו אין הבדל כלל בין "עצמו" ל"זולתו" – אין עוד מלבדו, הוא הכל והכל הוא ממש. זה עיקר הגילוי של תורתו של מלך המשיח, יבוא ויגאלנו במהרה בימינו אמן.

והנה, מבואר בספה"ק שרז (בניגוד לפשט) הוא בחינת נושא הפכים. נמצא שרזין הוא נשיאת הפכים של נשיאת הפכים, הפוך על הפוך. ורזין דרזין הוא כבר הפוך על הפוך על הפוך על הפוך (ארבעה היפוכים, הפך בה והפך בה, כנגד מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור. כל הפוך = 111 = פלא. יש כאן, ס"ה, 7 הפוכים = 777, אהיה פעמים יחידה).

יש עוד פעם אחת "מה למעלה" במשנה - "דע מה למעלה ממך כו'". את ה"מה למעלה" של פרק אין דורשין במסכת חגיגה אי אפשר לדעת, הוא נתפס רק בכח האמונה הפשוטה של היהודי. אך ה"מה למעלה" של פרקי אבות כן אפשר וצריך לדעת.

העבודה שלנו היא להמשיך את ה"מה למעלה" של חגיגה ל"מה למעלה" של אבות (חגיגה לאבות!).

והנה, רז רזין רזין דרזין = 1012 = אחד (א = 1000), הכל אחד! ממוצע ד התבות = 253, משולש 22 (מספר אברי האשה לדעת ר"ע), כ"ב אותיות היסוד. 253 = "מוצא פי הוי'" (פנות המשולש, מ י ה = 55, משולש 10 - עשר ספירות בלימה, וד"ל). וכן עולה "והיה [צירוף השביעי, החביב, של שם הוי' ב"ה, לשון שמחה, הצירוף של חדש תשרי] ברכה", הנאמר לאברהם אבינו, "אחד היה אברהם", וד"ל.

רוס"ת רז, רזין, רזין דרזין = 761, "לעיני כל ישראל". אמ"ת = 251 = מאיר. נמצא שרז רזין רזין דרזין = מאיר לעיני כל ישראל (ר"ת מלכי, היינו "ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ", שהוא גם ר"ת "משה לעיני כל ישראל". ידוע שמשה במספר קדמי = מאיר פו"א, ודוק).