ט חשון – מנין אברי האיש והאשה (בכורות מה.)

בכורות מה, א.

לכו"ע לאיש יש רמ"ח אברים, כמנין אברהם וכמנין "בצלם אלהים".

הכתוב אומר "בצלם אלהים ברא אתו, זכר ונקבה ברא אתם". נמצא ש"בצלם אלהים" קאי בעיקר על "אתו", על האיש (בעוד האשה כלולה בו, לפני הנסירה).

ועוד, יש לקרוא "בצלם אלהים ברא אתו זכר, ונקבה ברא אתם" (ראה הקדמת הרמב"ן לתורה), על דרך "עץ הדעת טוב, ורע לא תאכלו ממנו" (מי השילוח).

אך מחלוקת תנאים לגבי מספר אברי האשה. לרבי ישמעאל לאשה יש רנ"ב אברים (נוספו לה שני צירים ושתי דלתות) ואילו לדעת רבי עקיבא לאשה יש רנ"ג אברים (שנוספו לה שני צירים שתי דלתות ועוד מפתח הרחם).

לדעת רבי עקיבא, לאיש יש רחם אברים ולאשה יש רחמה. רבי עקיבא לומד מהפסוק "ויפתח את רחמה" מכאן שיש לאשה גם מפתח הרחם (ומעלים את הגימטריא המובהקת שרחמה = 253)!

רחמה היא בת הושע בן בארי הנביא, הרומזת לכנסת ישראל.עליה נאמר "אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה... ורחמתי את לא רחמה".

נמצא ש'איהו רחם ואיהי רחמה'!

והנה, לפי הכלל ש"אלו ואלו דברי אלהים חיים", י"ל, על דרך הרמז, שלאשה יש גם רנ"ב אברים וגם רנ"ג אברים (האשה שייכת בעצם ל'זוגות' כנודע, "כפלים לתושיה", "כל מעשי שבת [האשה] כפולים", כאשר יש לה רנ"ב כנגד רנ"ב [סוד "לוית חן", סוד זוג המספרים הידידותיים, 220 ו284, אהבה רבה עטרה, וד"ל] ועוד אחד בסוד "שתים מול שתים ואחת יוצאת זנב [היתה]" בדין כרם, ובסוד "יציאה לבר" בציור ה-ו הקטנה, העובר, באות ה עילאה של שם הוי' ב"ה, אמא, דהיינו מפתח הרחם, המוציא את הולד לבר, וד"ל), וממילא יש לה סך הכל תק"ה אברים, כמנין שרה!

ובפשטות יותר, 253 הנו הנקודה האמצעית של 505, שרה (האשה בכלל היא סוד הנקודה האמצעית).

נמצא שלאיש יש אברהם אברים ולאשה יש שרה אברים!

לדעת רבי עקיבא - הרי לשרה חסרה ה משמה המקורי, שרי, שניתנה לאברם להופכו אברהם. אך תמורת זאת נוספה לה ה אברים, כמנין 'אברים' (אברהם עם עוד תוספת ה, הפיכת ה-ה שלו ל-י), ודוק.

ועוד, יש דין, לענין טומאה, של רוב אברים, וחז"ל מציינים בפירוש שרוב אברי האיש הם 125 (5 בחזקת 3, חוה ברבוע פרטי = צלה = נעה, כמבואר במ"א). אם כן יש לדעת כמה הם רוב אברי האשה.

לשתי הדעות, בין אם לאשה יש רנ"ב אברים בין אם יש לה רנ"ג אברים, מספר רוב האברים של האשה הוא 127, כמנין שנות חייה של שרה אמנו!

127 הוא הנקודה האמצעית של 253. הנקודה האמצעית של 127 היא 64 = אדם-חוה (שתוקנו על ידי אברהם-שרה). ובהיות ש64 הוא מספר זוגי אין עוד נקודה אמצעית.

סדרת "נקודה אמצעית" המתחילה מ64: 64 127 253 505... ע"כ (עד שרה) = 949 = 13, אהבה, פעמים 73, חכמה = אהבת ישראל!

לדעת רבי ישמעאל, שלאשה יש רנ"ב אברים (כמנין "יברכך", ופירשו חז"ל בברכת כהנים "'יברכך' בבנים"), ביחוד האיש והאשה - "והיו לבשר אחד" - נתחברו ונכללו יחד 500 אברים, כמנין "פרו ורבו".

וכן כמנין נר נר - שני נרות שבת קדש שמדליקה האשה הנשואה. שני הנרות הם כנגד האיש והאשה, וגם כנגד "נר הוי' נשמת אדם" של הולד הנוצר, ו"נר מצוה ותורה אור", הנר הדלוק על ראש העובר ומלמדו את כל התורה כולה.

אך לדעת רבי עקיבא שלאשה יש רנ"ג אברים (והוא משולש כב, כב אתוון דאורייתא, סוד "ישכב" - יש-כב, כמבואר במ"א בנוגע למספר הכרומוזונים של העובר שמקבל מאביו ואמו. 253 = 11 פעמים 23, יש במספר 253 גם 22 וגם 23, ודוק) ביחוד האיש והאשה להוליד זרעא חייא וקיימא יש 501 אברים, כמנין ראש ("ראש חדשים", "חדשים לבקרים רבה אמונתך" - "חדשים לבקרים" = אברהם אברהם אברהם = "בצלמנו כדמותנו", וד"ל).

ועוד, לדעת רבי עקיבא, איש-רמ"ח = 559, וכן אשה-רנג = 559, ויחד = 1118 = "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד"!