ההסחה לאדום

כ"ח שבט תש"פ – כפ"ח

בר-מצוה טוביה נעם שי' לויט

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

חלקה השלישי של התוועדות בר-מצוה – עם נערים בכתות ו-ח – הוקדש לשיעור תורה ומדע בפיזיקה, העוסק באפקט דופלר, חוק האבל והתפשטות היקום, הכל בשייכות לסוד "ירידה צורך עליה" בחיי האדם.

ירידת הצבע – לאדום

נלמד משהו שנוגע לתורה ומדע: איזו עוד מלה נרדפת יש לצבע אדום? יש צבע קרוב לאדום, שנגזר משער רד, השער של ירידה – ורוד (מלה מחודשת, שנגזרת מלשון חז"ל, בה הורוד הוא ממש אדום[ב]). מה יש בגוף מלשון ורוד? [וריד.] למה קוראים לו וריד, מה יש בתוכו? [דם.] הוריד מקבל את צבעו מהדם האדום שבתוכו.

יש למישהו רעיון למה ורוד הוא לשון ירידה? קודם כל, כתוב "דודי ירד לגנו"[ג]. דברנו על כך בשיעור על עשר ירידות של ה' לתוך העולם[ד]. הפעם הראשונה – שייך למאמר "באתי לגני" – היא בגן עדן מקדם, עוד לפני החטא. על זה מביאים את הפסוק משיר השירים "דודי ירד לגנו" – לאיזה גן הוא ירד? [גן ורדים.] כן, גן ורדים – שושנים הם ורדים[ה], רמז שהירידה היא לורוד.

אם יורדים לאדום לאן עולים? [לכחול.] או לכחול או ללבן. איך אומרים אדום בלועזית? [red.] זו דוגמה יפה לכך ששבעים לשונות האומות באים מלשון הקדש. איך אומרים באידיש? רויט, אותו דבר (ד-ט מתחלפות באותיות הלשון דטלנת). כתוב שבא מורוד בעברית, בלשון חז"ל.

תדר ואֹרך גל

אשאל שאלה, שאם היו לומדים תורה ומדע בחדר כמו שצריך היו יודעים את התשובה, אבל מן הסתם לא יודעים... מהי "הסחה לאדום" (Redshift) במדע? אפילו הגדולים לא יודעים?! יש הסחה לכחול (Blue shift), אבל העיקר בטבע הוא הסחה לאדום.

נסביר מהתחלה: ודאי שמעתם פעם צפירה חזקה שיוצאת ממכשיר. מה קורה אם מקור הקול מתקרב אלי או מתרחק ממני (כמו בניידת או אמבולנס)? אם הצפירה מתקרבת אלי אני שומע שהטון עולה ואם הצפירה מתרחקת ממני אני שומע שהטון יורד. למה?

יש שני מושגים חשובים בכל תופעת-טבע של גלים (כמו "גל עיני"...) – 'תדר' ו'אֹרך גל'[ו]. בתנודה של גל – כמו גלי הים – יש את נקודת השיא שלו (העליה) ואת השפל שלו (הירידה). אורך הגל נמדד במרחק בין שפל לשפל – כשיש הרבה מרחק הגל ארוך וכשיש מעט מרחק, יש הרבה גלים אחד אחרי השני, הגל קצר. ככל שאורך הגל ארוך יותר, התדר נמוך יותר, וככל שהגל מתקצר – כל הזמן עולה ויורד, כמו דופק – התדר יותר גבוה.

איפה יש יותר אנרגיה, מה יותר חזק – אורך גל קצר עם תדר גבוה או אורך גל ארוך עם תדר נמוך? [שהקו ישר הוא כבר מת...] כן, אם הגל שטוח הוא כבר מת – אין לו שום אנרגיה. ככל שאורך הגל מתרחב האנרגיה הכללית יורדת – זו ירידה. איפה עוד משתמשים במלה ירידה? ירידת מתח. טוב להוריד מתח, או שצריך להיות מתוח? מדברים על כך הרבה ביחס לתלמידי ישיבה. יותר מדי מתח יכול לשבור, לקרוע את מיתר הכנור. לאור זאת, מה פירוש "ירידה צורך עליה"[ז]? צריך להוריד מתח בשביל להעלות מתח. כשאדם עושה מאמץ התדר מתגבר, וככל שהתדר מתגבר האנרגיה מתגברת. יש יותר כח, זה טוב, אבל צריך שהכל יהיה במינון הנכון – כדי לא לשבור. בעולם התהו התדר היה מאד גבוה והוא שבר את הכלים (כמו 'בום-על-קולי' – הצטברות גלי קול בתדר גבוה בלי מרווח בין הגלים – ששובר זגוגיות של חלונות). מהו סוד עולם התיקון? ירידה – כדי לבנות כלים ברוגע. כמו שכתוב שהגוף מתפתח כשאדם ישן – הכלים מתפתחים, נבנים. ואז אפשר, לפי המדה, להעלות את התדר.

נשים לב שהמלה תדר היא רד הפוך (תדר מלשון תדיר בגימטריא חכמה-בינה-דעת, 'תדיר' ו'מקודש' גם יחד) – במקום רד היא דר, "דירה בתחתונים"[ח] דווקא (על ידי ירידה, "דודי ירד לגנו").

אפקט דופלר

שוב, ככל שהתדר יותר גבוה האנרגיה יותר גבוהה ואורך הגל יותר קצר, וככל שאורך הגל מתארך התדר יורד וגם האנרגיה יורדת. כעת נחזור לסירנה, לצפירה: מה קורה כשהצפירה מתקרבת? רק לפני כ‑150 שנה הבינו והגדירו שאם הצפירה מתקרבת הטון עולה – התדר גובר ואורך הגל מתקצר, ואז בסולם המוזיקה הטון עולה. ולהיפך – כשהצפירה מתרחקת הגל מתארך, התדר ונרגע והקול יורד.

מישהו זוכר איך קוראים לזה במדע? אפקט דופלר (Doppler effect). הוא דבר על קול, אבל אחר כך – כעבור מאה שנה בערך, קצת פחות – גילו שכמובן אותו הדבר נכון גם לגבי גלי אור. אם מקור האור מתרחק אני רואה את גלי האור מתארכים והתדר יורד ואם הוא מתקרב אלי – צריך להתקרב מאד מהר כדי שהתופעה הזו תעבוד, לפעמים הגוף נע קרוב למהירות האור – אורך הגל מתקצר והתדר עולה, האנרגיה עולה.

ירידה-התרחקות – אדום,  עליה-התקרבות – כחול

בספקטרום – קשת הצבעים – מה הצבע (הנראה לעין) עם התדר הכי גבוה (וממילא עם אורך גל הכי קצר)? כחול. ומה הכי נמוך? אדום-ורוד. אם כן, לא סתם לשון ורוד לשון ירידה. זו תופעה פשוטה אך פלאית בלשון הקדש. ברמזור מה אומר אדום? לעצור. למה? פסוק מפורש בתורה – נבאו ולא ידעו מה נבאו... – "ויאמר אליו אדום לא תעבֹר בי"[ט]. האדום אומר לך – "לא תעבֹר בי"! כמו שנסביר, שייך באמת לאדום – אנחנו לפני שבת זכור, פורים. צריך גם לתלות את המן על עץ גבוה חמשים אמה וגם לתקן את צבע אדום, את הורוד (על ידי שתית יין אדום – "חכלילי [לשון אדום-ורוד] עינים מיין"[י]). ורוד הוא צבע טוב וגם אדום הוא צבע טוב במקומו (על דרך דרשת חז"ל על "גדולה נקמה שנתנה בין שתי אותיות"– "במילתה מיהא גדולה היא"[יא]).

שוב, אם גל האור מתארך והתדר יורד – וממילא גם האנרגיה יורדת – מה המשמעות? שהגוף ממנו יוצא האור מתרחק. לכך קוראים הסחה לאדום – שאני רואה שהאור נוטה יותר ויותר לכיוון האדום (לאו דווקא שהוא נראה בצבע אדום ממש אלא שאם היה כחול וכעת הוא נראה ירוק היינו 'הסחה' לכיוון האדום, ודוק). זהו הדבר הכי חשוב היום במדע לגבי אדום וכחול. הנטיה לכיוון האדום – שהיא דווקא הרוגע, ירידת האנרגיה – אומרת שהגוף ממנו יוצא האור מתרחק ממני, והנטיה לכיוון הכחול אומרת שהוא מתקרב. [חסד וגבורה.] נכון, חסד הוא קירוב וגבורה היא ריחוק, יפה[יב].

התופעה הזו – ונוסחת יחס המרחק וההסחה לאדום – נקראת על שם האבל, 'חוק האבל' (על שמו נקרא טלסקופ החלל "האבל"). תזכרו את השמות דופלר והאבל (כדי להעלות אותם – ירידה צורך עליה, שהחולין יהיו על טהרת הקדש), כמה הם שוים יחד? משיח!

התפשטות היקום

איזו תגלית במדע יצאה מההבנה ישנה הסחה לאדום זהו סימן שהגוף מתרחק (כנ"ל, שהעיקר הוא התרחקות הגופים והסחה לאדום, ולא התקרבות הגופים והסחה לכחול)? 'התפשטות היקום'. איפה במעשה בראשית, בקבלה, יש התפשטות? י-ה-ו-ה היינו צמצום-התפשטות-המשכה-התפשטות[יג]. התפשטות היא ב-ה, בנוקבא. לכן היום מלבישים בת בורוד ואדום...

לפני פחות ממאה שנה גילה האבל שקווי הספקטרום של האור הבא מגלקסיות רחוקות מוסח לאדום, ומכאן הסיק שהן מתרחקות מהגלקסיה שלנו, והמשמעות היא שהיקום הולך ומתפשט. מה המשמעות להבנת מעשה בראשית לפי המדענים? שפעם, בעבר הרחוק, הכל היה נקודה אחת. למפרע לומדים מכאן שהכל התחיל ממה שהם קוראים 'המפץ הגדול' – "בראשית", "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ"[יד]. אין כאן המקום להעמיק לגבי גיל העולם (שמתיימרים לגזור אותו מתופעה זו) – כתבנו הרבה בענין[טו] – אבל הרעיון הוא טוב ואמתי, שהרי הנקודה היא הצמצום ואחר כך יש מיד התפשטות. יסוד היסודות של הקבלה, שיש בתחלה נקודה וממנה הכל מתפשט.

התופעה הזו נקראת תופעת הורוד, ירידה. הירידה הזו, הרוגע הזה, הוא לצורך עליה. צורך עליה לפי זה יכול להיות ה'ביג קראש', או יכול להיות משהו אחר – יותר נחמד... זו הבעיה של המדע, שאצלו התפשטות היקום לא מובנת – לא מבינים מה התכל'ס, בשביל מה היא טובה, רק כעובדה הנלמדת מההסחה לאדום.

'הסחה לאדום' – בטולה של תורה לצורך יסודה

אם כן, למדנו פרק במדע – שירידה היא ירידה לשרש רד, אבל היא בשביל לעלות לכחול וללבן. כנראה שאפשר להגיע ללבן, ללובן העליון האמתי (שהוא באמת 'שקוף' לבורא יתברך), רק אחרי שיורדים ל'רד', לורוד. האדום אינו משהו שלילי – אדרבא, זהו אורך גל רחב, הכל צריך להיות במינון הנכון.

איך אומרים זאת לגבי תלמוד תורה? זו תורת הבעל שם טוב, הסברו למאמר ריש לקיש – "פעמים שבטולה של תורה זהו יסודה"[טז] (מכאן מובן, טעם פנימי, למה על פי הלכה נשים פטורות ממצות תלמוד תורה). הרוגע, אורך גל, כנראה ברגע שנחים קצת – מתאדמים. אחר כך, כשחוזרים לפעילות, לתלמוד-תורה ביתר שאת, פותחים את הגמרא – 'מתכחלים'.

גבורת האדום

[נראה הפוך, בדרך כלל אדום יותר חי.] נכון, אדום שייך לאש, שריפה, רק שהאש מכלה את הכל. יש ריתחא דאורייתא. צריך לומר שבתוך האדום גופא יש "ירידה צורך עליה". יש מה שהאדום יורד במתח, ויש מה שהאדום עולה, כמו האש שעולה – "שלהבת עולה מאליה"[יז].

באמת, הסחה לכחול יכולה להיות מאינפרה-אדום, תת-אדום, לאדום, כאשר תדר האדום הוא גבוה יותר, יותר 'כחול', מאשר תדר האינפרה-אדום, ודוק. הדבר גם מסביר למה לפעמים הצבע אדום הוא צבע מושך ולפעמים הוא צבע דוחה, הכל תלוי מאיזה צד בספקטרום באים, "מאין באת". חוקרים גילו לאחרונה שאצל צעירים לבושים אדומים מושכים ואילו אצל מבוגרים יותר ההיפך הוא הנכון, והדבר מובן לפי הנ"ל – צעירים 'עולים' מאינפרה-אדום לאדום, תוספת חיות פורצת בהם מהעלם לגילוי, לחיים ורודות, בעוד שמבוגרים 'יורדים' מתדרים יותר גבוהים של חיות לאדום, סימן של חוסר חיות פנימית, ודוק היטב.

יש פה עלון יפה שהוציאו בתלמוד-תורה. שואלים פה אחד הילדים – 'איך אתה מתייחס לתפלה כשאתה עייף?'. והתשובה שלו – 'מתגבר על זה'. קשור למה שדברנו, שירידה צורך עליה היא עבודת התפלה. כשאני עייף הכוונה שאני red (גם לשון רדום), שירדתי מכל האנרגיות שלי. מה צריך לעשות? להתגבר, להפוך מיניה וביה, ל‑ red של הקדושה – להתמלא חיות וגבורה של התגברות. אמרנו שרד הוא שמאל, הוא אדום (יש שני "אדמוני" בתנ"ך כנודע – עשו[יח] ודוד[יט], דוד מתגבר ומתקן-מעלה את עשו העייף).

התבגרות – התרחקות והתגברות

בכל אופן, הכרנו את המושג הסחה לאדום ושמנו לב שהשרש רד, לשון ירידה, קשור לצבע ורוד, עם כל המשמעות שיש בזה – בחינת "ירידה צורך עליה". למה התחלנו את כל הנושא?

אנחנו בבר-מצוה, זמן של גדילה. כל דבר חדש בחיים, כל פרק חדש, הוא בעצם שאדם גדל ומתפשט – אבל צריך להבין שתוך כדי ההתפשטות הוא גם מתרחק במדת מה מהמקור. עד הבר-מצוה הילד הוא רק 'בן', הוא תחת כנפי אביו ואוחז בסינר של אמו[כ]. כעת, כשהוא נעשה איש, הוא נעשה עצמאי – הוא מתרחק מהם. מה קורה כשהוא מתחתן? "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"[כא] – הוא מתרחק עוד יותר מאבא ואמא. אמרנו שאז הוא חוזר להיות 'בן', יש איזו התקרבות פנימית – "יעזב" לשון "עזֹב תעזֹב עמו"[כב], לשון "עזר"[כג] (כמו "עזר כנגדו") – אבל בגלוי הוא מתרחק. הריחוק הוא הסחה לאדום, אבל יש בה גם כח להתגברות – האדום הוא כח להתגבר, כי הוא גבורה, שמאל, וממילא האדום גופא מתהפך מיניה וביה, "ירידה צורך עליה", חוץ מהחזרה לכחול ולבן. האדום נעשה אש קדש.